אודות השמורה

עמק הנה הנעלם

שמורת עמק הנהר הנעלם הוקמה בשנת 1990 ע"י חבר הקיבוץ אורי דימנד ומלון קיבוץ הגושרים

שמורת נחל הקורן – "עמק הנהר הנעלם"

הנהר שנעלם תהלכים ביצירה והעלמות שלביים בהתפתחות לפי השערת אורי דימנד ובאחריותו הבלעדית, היות והעבר הגאולוגי של האזור הוא התפתחות של מיליוני שנה שיצרו את השבר הגדול הסורי אפריקאי לא נעסוק בשנים אלו ונתמקד על סוף התקופה שבא נוצרו פני השטח של היום בצפון עמק החולה. נתחיל ליפני 70 אלף שנה לפי ממצאים שונים ומחקרים מקומיים אלו ואחרים, כל אזור עמק החולה היה אגם גדול שנוצר כנראה מלחצים של תנועה מתמשכת בתוך השבר הגדול, של החלק המזרחי ביחס לחלק המערבי שהם שני חלקים של שבר תזוזה בדרום העמק היכן שהיום הירדן ההררי, ניסתם המוצא.כתוצאה של מפגש השקה של יחידות מסלע. הניקוז לא היה פעיל, וכמות המשקעים הכללית היתה רבה, נוצר מעצור מים שבו נעצרו המים שהלכו וגבהו עד כ200 מטר מעל לפני הים ונוצר אגם על שטח נרחב של כל עמק החולה מהר להר. בדרום עד הבריח של ראש פינה. ובצפון עד קו תל דן .וגשר עגר, סימנים לכך אפשר לראות במוצא הנחלים בגולן לעמק,ובנחל דישון היוצא לעמק. בתצלום של המפה אפשר לראות את גבולות האגם המקורי, קו שחור רצוף. לאחר מכן האגם נסוג לקו המרוסק ,פחות או יותר הכביש הגושרים דן של היום. בשלב מאוחר יותר נסוג לקו מפגש הנחלים. ובשלב האחרון האגם נסוג עד נאות מרדכי של היום. במשך תקופה של 50000 שנה שקעו בשולי האגם בצפון באזור של פלגי מי הדן של היום חומר גיר, (טרברטין) ונוצר חוף אגם מחומר זה, היות ואגם זה בשנים אלו הלך ונסוג בהדרגה דרומה והיות והמים היו רדודים יותר חמים ממקורות המעינות הרבים שהיו פזורים סביב,שקעו חומרי הטרברטין בכמות רבה ( ובעזרת הצומח הרב) בשולי האגם הצפוני. שם היתה כניסת המים הגדולה ביותר לאגן . רוב רובם של המים נוקז בזרימה באיזור עמק הקורן ששם לפי ההשערה נוצר הנהר.( היום אנו רואים את שרידיו בעמק הרחב שעובר באזור הקורן) היות ובמים זורמים שוקעים פחות חומרי טרברטין, עיקר השקיעה בשולי הזרימה ולכן הלכו והתרוממו גדותיו של הנהר. יחסית לעמק הזרימה של הנהר , פעם היה אפיק הנהר מתחת לאגם הקדום ופעם כתוצאה מחוסר משקעים נסוג חוף האגם והנהר שב לזרום חיצונית. ברדיפתו אחרי חוף האגם הנסוג וכך לסרוגין במשך שנים ארוכות נוצרה שכבת סלע בעובי של עשרות מטרים בשוליים הצפונים, של הנהר. ובשוליים הדרומים של הנהר עובי שכבת הסלע קטנה בהרבה , והחומר הבונה יותר פריך, והוא גולשת מתחת לשדות החקלאים של העמק החולה הצפוני.
לפני כ20000 שנים פחות או יותר, בא על העמק פעילות טקטונית, רעידות אדמה חזקות ושינויים קיצוניים של תזוזת מסלע ויצירת שברים ששינו את פני האזור ויצרו תבליט שטח שאנו רואים אותה היום. מעינות רבים שהיו בעבר נעלמו ואחרים נולדו במקומם ,ערוצי מים חדשים נולדו ולא כל המים הגעו אל הנהר הגדול. חופו של האגם נסוג בהדרגה דרומה להגושרים של היום. החצבני נולד בצורתו הנוכחית עקב שקיעת קרקע בשבר נטוי בזוית מזרחית , והתחיל לנקז שטח גדול מאוד בזרימות עליות ויצר סחף רב בשולי האגם ממערב , וביצות בתוך שפך הנהר שנעלם. מעין הבניאס גם הוא נולד בתקופה זו וחצב מעבר בשוליים המזרחים של האיזור מעין הדן נולד על קו השבר של החרמון, ובשילוב מים עיליים שבאו משטח החרמון התנקזו המים לתוך מיקום עמק הנהר שנעלם, וכך נשארו רק סימנים להיות נהר גדול ומפואר בעמק הנהר שנעלם מי הדן זרמו כולם באפיק של נהר זה. סביב נהר זה התרכזה אוכלוסיה של האדם הקדמון שחיה על בסיס דיג וציד. הרבה כלי צור מימים אלו נאספו באוספים שונים שהמיחד אותם ראשי חיצים חניתות, סכיני חיתוך עורות ועוד, בשנים 10 ו11 אלף שנה לאחור אנו מוצאים אדם יותר מתקדם שהתחיל בישיבת קבע על גדת הנהר, מצפון להגושרים. (ממצאים אלו עלו מחפירת הצלה עקב סלילתו של כביש ומחלף צפונה להגושרים ) בהמשך התחלף ישוב זה בתושבים מתקדמים יותר קלקוליטים שמתקופה זו יש ממצאים שונים הפזורים סביב ,ובתוך הגושרים שהבולט ביותר הם מתקני חקלאות ראשונים לטחינת גרעינים, ומערות קבורה בשולי ובתוך שכונות המגורים בהגושרים. התפתחות היסטורית מאוחרת יותר הביאה לאזור את התרבות ההלניסטית והרומית והתפחה באיזור תרבות חקלאית עשירה שכללה הזזת מערכות שלמות של מיים מנחלי הסביבה, במיוחד שינויים גדולים בערוץ נחל הדן לטובת השקית שטחי חקלאות בקווי גובה ובהצפה במיוחד בנית תחנות קמח ,תחנות לתעשית סוכר ולתעשית צמר. שלוו באמות מים רבות. כתוצאה מכך התחילו להעלם המים מהערוץ הטבעי של הדן ונוצרו פלגים חדשים הזורמים רחוק מהנחל המקורי. בסקר מערכות מים ומיפוי ראשוני של אזור עמק החולה הצפוני , בשנת 1878 שנערך ע"י הבריטים יש רישום ברור שערוץ הקורן רשום בשם א'לידני, שתרגומו נחל הדן. בתקופה העותומנית האזור כולו שקע לתוך ניוון חקלאי וסביבתי , המיים חזרו והציפו שטחים והאזור הוזנח, הטבע השתלט על שטחים גדולים ורגל אדם קשתה לעבור בהם. באזור הקורן ובמיוחד בשפכו היו שטחי ביצות מקומיות והרבה מי תהום גבוהים, כשהגושרים עלו על הקרקע בקורן זרמו עוד חלק קטן של מי הדן בתקופה זו 50-58 התחילו ליבש את החולה (,האגם האחרון והביצות) , פני מי התהום התחילו לרדת והשטחים יבשו אט אט. מפעל חדש להזזת מים יצא לדרך, העברת מי הדן לטובת השקית שטחי החקלאות של איזור ביצות עמק החולה, נחפרה תעלה שהעבירה מים מנחל הדן דרך אזור"חות דג על הדן"
 משם לחצבני ועד למרכזו של העמק המיובש, מאוחר יותר הוכנסו מים אלו לצינור גדול 71 צול, עקב כך פסקו מי הדן לחלוטין לזרום לקורן ומאז שנות ה50 זורם רק נחל קטן שבה ממעין קורן בתוך עמק הנהר שנעלם נחל קטן זה בתוך עמק נהר גדול חבוי ונעלם ומסתתר בתוך שטחי הגושרים, לאורך 500 מטר ממעין ועד לשפך לשדות, 300 מטר בתוך שטח הישוב של היום, ועוד 200 מטר צפונה. 30 שנה מעלית

שמורת הקורן

 הגושרים על הקרקע זרם הקורן הוא "הנילי" יחד עם פלג הגושרים בתוך שדות הגושרים בפיתול של 3 ק"מ עד קרוב למפגש הנחלים. בתהליכי ניקוז נרחבים הנחל הוזז בדרום הגושרים ומימיו הופנו בתעלה מזרחה עוקפת הגושרים . ומתחברת לפלגי הדן הדרומי. ובדרום השדות של הגושרים קרוב למפגש הנחלים עוד נשאר קטע טיבעי שלא נוקז ויובש מנהר הדן הקדום , היום ערוץ הקורן הדרומי שבתוכו מועברים מי התהום של שדות הגושרים לירדן הקטן הבניאס.
כל הזכויות בכתבות לעי"ל שמורות לאורי דימנד ©
ספורו של פלג הדן 
לחצו כאן לצפיה

קח מקל, קח תרמיל, בוא איתי אל הגליל… סיורים מודרכים בהנחיתו של אורי דימנד
אל פרטים והזמנות התקשרו: 054-6693165