עלון הגושרים – הצפצפה והשבטבט

עץ הצפצפה
מתוך אנציקלופדיה של החי והצומח בישראל
צפצפה POPULUS
צפצפה בנחל הקורן ( עמק הנהר הנעלם )
סוג ממשפחת הערבתיים המונה 40 מינים של עצי יער ונוי דו ביתיים
בני הסוג מתאימים לתנאי גידול באדמות לחות ומסוגלים לעמוד בהצפות חורף
אך בדרך כלל אינם מסוגלים לגדול במים עומדים
בישראל גדלים 3 מינים: צפצפה מכסיפה ( זה העץ הגדל בשמורת השבטבטים) כאן בהגושרים
עץ זקוף צר וגבוה משמש לנוי ,יעור, ולתעשיה .גובהו עד 30 מטר.
גדל בישראל ליד מקווי מים וכפליט תרבות. מוצאו מארופה ומאסיה
נראה שעץ זה הוכנס ארצה כבר בזמנים קדומים.
נזכר בתנך (יחזקאל י"ז,5 ) בעץ הצומח ליד מים.
השמות צפצפה וערבה משמשים בערבוביה, ובשפה הערבית "צפצף"זה ערבה.
לרוב הענפים מקבילים לגזע, העלים ירוקים בצדם העליון,שעירים ולבנים מכסיפים בצדם התחתון
שפתם שסועה לאונות,בנשוב הרוח נראה העץ לעיתים כצבוע בכסף , הגזעים והענפים
הצעירים מכוסים בכליפה לבנה הצמח דו ביתי יש זכר ויש נקבה.
בארץ מגדלים אותו על גדות נחלים או בהשקיה,
משמש חומר גלם לעמודים,לקורות, למשברי רוח במטעים ,וכעץ נוי.נערכו ניסיונות לגידול אינטנסיבי לתעשיית גפרורים
מין קרוב לו בישראל הוא צפצפה שחורה , גדלו אותה בעמק החולה עבור סוליות לקבקבים
מקלות לשלגונים ורפואה.
עד כאן כפי שנכתב במקורות מדעים

ומעט מהידע שלי על מקום גדילתם בהגושרים

הצפצפות שלנו בעמק הנהר שנעלם בערוץ הרחב של נחל קורן היום
כאן אצלנו בבית בהגושרים
מי שניכנס לאתר פלגים כבר קיבל מעט חומר על המקום ,
העמק שבו צומחים בערבוביה טבעית הצפצפות והשבטבטים נוצר בתקופות שעוד היה אגם גדול
שחופו היה היכן שישוב הגושרים נושק,את קו השדות.היכן שהשיפוע גומר ומתחיל המישור.
בארך לפני 20 אלף שנה . ואולי מעט יותר. נהר גדול שזרם וניכנס אל אגם זה, דאג לגדל סביבו ובגבולו צמחיה רבה ועשירה .
התנהגות זרמי המים וכמותם המשתנה באגם, מעת לעת יצרה מצבים שונים. פעם מי האגם היו גבוהים וכיסו את צמחי הנהר שגדלו באפיקו הרחב (.החמצן אזל לצמחים אלו והם הושכבו על הקרקעית.)
ופעם כאשר הנהר העביר כמות גדולה של סחף טין ואדמה נקברו הצמחים תחתם ושוב חוזר תהליך של צמחים הגדלים בפשט הרחב של הנהר עקב כמות משקעים קטנה . וכך לאט לאט נוצרת שכבת קבול
שהיום אנו מוצאים אותה בעומקים משתנים של כמטר ויותר, שכבות אלו נגלים מידי פעם
כאשר לדוגמא : חפרו את היסודות לטורבינה החשמלית. וגם כשחפרו את היסודות למיתקן שפכים
ממזרח להגושרים . הטין שהושקע במקום עקב מים עומדים לסירוגין יצר שכבות טין שבולמות חלחול
מים . בתוכם ועליהם מצויים מי תהום. אשר בנקודות שונות יוצרים מעיינות. התעלה העוברת ליד שביל
ההליכה וגשר מתכת מונח למעבר מעל. מנקזת את מי המעיינות ומעבירה אותם לנחל קורן
מי מעיינות נוספים חודרים על ערוץ הזרימה בקורן (לפעמים רואים את בעבועם) כתוצאה מצינורות תת קרקעים בקירות הטרברטין והם מחדירים מים מאזור מי הפלגים העליון ( זכור לכם מזרימת הנפט לנחל)
וכך נוצר לנו תשתית טובה ביותר לגידול עצי הצפצפה השבטבטים כל עושר הצמחיה הירוקה.
מים = השקיה תת קרקעית. קבול =חומר הזנה מעולה חביב במיוחד לשבטבטים בתוספת עלים נושרים
של הצפצפות, התפרקות השבטבטים וצמחים חד שנתיים אחרים שגם הם חומר מזון נוסף, המטייב את הקרקע העמוקה. כל המערכת הזו יצרה תנאים טובים ביותר לצמחית הגונג'ל בעמק הנהר וליצירת נוף המושך את העין ויוצר מערכת איזונים טבעית ביותר. הבעיה מתחילה כאשר האדם מתערב בטבע המקום
הצפצפות במקום התחילו את חייהם הרבה לפני שחברי הגושרים הראשונים באו למקום . אולי בצורה טבעית ואולי התושבים הערבים הקודמים לנו דאגו לזה .אין בזה עניין . במציאות הם כאן והם גדלים ומתפשטים בצורה הטבעית

זכרונות בצורה כרונולוגית
מעט מהידוע לי עוד בהיותי ילד ונער כאשר נקלטתי בקיבוץ
אזור זה בזיכרוני ,הוא סבך צומח לא עביר וכדי לחדור לשם היה עלי לעבור על צינור ותעלת מים שהוביל אל ברכות דגים קטנות והלאה לגדולות יותר חורשת ח' גם היא הייתה סבוכה בצומח לו עביר
עם השנים בהתפתחות החקלאית שלנו ובגלל ברכות הדגים נכבשו חלקות חלקות מהטבע לטובת הישוב(אשמח לקבל תיאורים נוספים על המקום) ב1956 פעילויות כיתה כבר השתמשנו בחורשת הח'
וגם באימוני הנשק לפני מבצע סיני. בעת הזו התחילו למגן את קיבוץ הגושרים ונחפרו תעלות קשר
וגדרות תיל נמתחו מעל לעמק במקום שבו היום ראש תחנת הקמח מעל למצוק ועד קרוב לקבלה של המלון של היום . את העמק אפשר היה רק לראות מלמעלה , למטה סבך של צמחית נחל סבוכה שממנה מבצבצים לגובה צפצפות ועץ מילה אחד, היום הוא עוד קיים ליד מעבר המים לגן אירועים ליד הגשרון רק מתחת לבית ההבראה אפשר היה לרדת על מדרגות הטרסות עד לנקודת מים עם בריכת
שכשוך קטנה (אנגליה בפי ילדי המקום) גם שם הייתה צפצפה מרשימה שהיום בזקנתה היא מאבדת ענפים וצמרת , בתקווה שיניחו לה עד מוות טבעי
ב63 כאשר גרתי בצריף שליד הנחל (היום ביתם של רומש ולוי) פרצתי מעבר שביל ליד תחנת
הקמח שהייתה מוסתרת כולה בסבך במורד ושם מתחת לעץ האלה קשרתי את כלבי הצייד שהיו ברשותי ממש בגדת המים של הקורן. זה היה השביל הראשון ליד הנחל.
לותיקים שלנו בודאי זכור הסרט של טוביה החולב 1968 שבתמונות הרקע מצולמים הצפצפות שלנו כן אותם צפצפות שחלקם נגדע ב28/10/05 הם היו רקע מרשים לכפרו של טוביה החולב
מנחם גולן גילה את עמק הנהר שמאוד התאים לנוף ארופי של רקע הסרט(מוצא הצפצפה ארופי)
עד היום שוכב במקום חלק קטן של תפאורת הכפר. שגם הוא נירמס בשעת כריתה של צפצפה לידו

לאחר מכאן נולד לו מגרש הכדורגל הנושק לטבע הקורן וצפצפותיו שגם בתהליך זה אבדו חלק מהצפצפות במקום.

בסוף שנות ה70 מלחמת 6 הימים נפרצה דרך ביטחון בתחתית מצוק הנהר הנעלם היום( הדרך המובילה מבית הקומות החדש לברכת השחיה) נבנתה גדר ביטחון כל זה כמובן על חשבון טבע המקום
וצפצפות נוספות חסרו והורדו למען ביטחון הגושרים

תחילת שנות ה80 פורצים תוואי לצינור 27" צול לטובת טורבינה החשמלית וכל זה בתוך שטח
הצפצפות והשבטבטים ושוב יש דילול צפצפות ופגיעה נוספת בטבע

באמצע שנות ה80 ולקראת סופה ועדת תכנון מתחילה בפעילותה לפיתוח מערב האזור
להפוך את המקום לפארק הגושרים ולחלק מהתפתחות בית הארחה .
הורסים את גדר המערכת והכביש ומעתיקים את הגדר חזק מערבה לאזור בית הקברות
וכמעט ללא התחשבות בטבע הייחודי של המקום. ימי פיקניק בתוך הצפצפות וחגי העצמאות
והפיקניקים גולשים לתוך סבך הצמחייה שמגולח מתחת לצפצפות . כדאי לכם ללכת לשמוע
את סיפורם על המקום, רק חבל שאיננו מבינים שפתם
וגנן הישוב ומאוחר יותר של המלון מכסח מרסס ומתקדם לתוך החלק השמור ומוגן ביותר ע"י הטבע עד לגדת הנחל של הקורן ואפילו פורץ דרך לטקטור בתוך שטח גן העדן שעד אז עוד מידי פעם
קראו לו כך הראשונים כן גן העדן האבוד. ויום אחד נולד שם מעבר נחל לשטח שעשועים חדש
לילדים טרקטורים בבוץ ועוד פעלולים

שנות סוף 80 תחילת 90 התחלתי לגייס תמיכה ציבורית בקיבוצינו כולל פעולת הסברה למנהלי ועדת תכנון שהבינו כבר שיש צורך לשמור על החלק הטבעי והמיוחד והייתה אוזן קשבת לשימור החלק
שעוד היתה אפשרות לשמר כטבעי ללא התערבות אדם

1990 מהפך לטבע מנהל המלון שרוליק קנול נירתם למען הרעיון של מלון עם שמורת טבע שבילים בטבע וטיולים ייחודיים בארץ פלגי מיים כאשר אני מוביל, מתכנן, יוזם וגם מבצע בפועל
את שימור המקום למען הקהילה בקיבוץ ואורחי המלון. כמובן שבתחילה עם הרבה חיכוך
ואי הסכמות עם גופים אלו ואחרים ולאט לאט חדרה בציבור התחושה של צדק לטבע ולנופי המים שלנו הייחודיים והמושכים עין ונשמה.
כך התחילו הצפצפות לנשום לרווחה, מביטים מלמעלה בסיפוק
והקלה ,שומרים עלינו !!!!

תאור עונות חיים בשמורה
חורף חורף בימים ספורים בלבד מחזה שאין שני לו מגיע יום השלכת ומי שביום זה הולך בין עצי הצפצפות המחזה הנגלה לעיניו מרגש במיוחד במשך שעות יורד גשם זהוב מצמרות העצים
ולאט לאט צובע בזהוב את השבילים והקרקע שמתחת לצפצפות כמו אות משמים כל העצים יחד. גשם
עלים מתנדנד באוויר השמורה, נוחת ברכות על העומדים מתחת ככסות שלג זהוב . כמו שעבר במקום
רצף המרצף באריחי עלים ולעומד בגדת הנהר הקדום לפתע רואה את הגדה השניה של העמק ממול
כי הצפצפות השילו את כותנותהם ונשארו במערומיהם, אין דאגה לשלומם הם נכנסו לתרדמת החורף שלהם זקופים ישרים ואפורים השבטבטים למרגלותיהם כבר מיזמן הורידו ראשם השחירו גבעולם
וחלקם מתחיל להתפרק ולהעלם ולהפוך למזון לעונה הבאה
על חלק מהצפצפות נראים סימנים אלימים של זחל שנבר בלב הצפצפה החליש את מרכז העצה
חוזקו של העץ נחלש אולי גם עקב הזדקנותו ואי יכולתו להתגבר על תהלך נתון זה
יותר ויותר חללים נראים בעץ הצפצפה הפגוע. שם מחטטים בנמרצות הנקרים ו הדררות הבונות את
קניהם וגם מקומות מסתור לימי הגשם
מעונה לעונה בימי חורף קשים הרוחות מנדנדות את צמרות העצים הגבוהים ויש כאלו שכוחם לא עומד להם והם קורסים ונופלים על אחיהם החזקים והחסונים יותר.
(אם יהיו פחות עצים העץ יפול לקרקע וירסק את ענפיו בחבטה עזה יותר) ככל שלא תהיה התערבות יד אדם הצפצפות יעזרו זה בזה , כאשר יש יותר עצים בחורשה גם רוחות החורף החזקות יבלמו טוב יותר.
. עונת החורף מגיעה הגשם מרטיב ומרכך
את העצים השבורים ומעלה מינים שונים של פטריות היושבות אוכלות ומפרקות את עץ הצפצפה לאט וביסודיות . והופכות אותו לחומר אורגני זמין לשורשי העצים הממתינים לחיים חדשים
באביב המתקרב.
וכך שנה שנה נוספים בחורשה מצבות של צפצפות זקופות בחצי גובהם כרותות ראש כטוטם אינדיאני מפוסל חללו של העץ משמש מקום מסתור ללטאות חרדונים וציפורים ורמשים שונים
הגשם כמעט חלף לו סוף חודש פברואר מגיע הוא חודש שבט . השבטבטים מתעוררים
מרימים רגל חשופה ללא עלים מחטניים ובראשם שיבולת מלאה בנבגים מיניים לפיזור בעזרת הרטיבות והמיים שעודם בנמצא.. כי עונת הגשם עדין לא חלפה .עוד שבועיים חולפים להם,
ומתוך האדמה הספוגת מים צצים להם מאות של תינוקות שבטבטים שהמתינו בסבלנות
בתוך חלקי השורשים השחורים מתחת ליפני הקרקע ביודעם שמעליהם ניצבים הצפצפות כדי לשמור עליהם מיפני חום הקיץ והשמש הקופחת.
גם ענפי הצפצפה מתחילים להתעורר עיניהם,ניצניהם, תופחים ופקעותיהם מתחילים להתעורר
ללבלב, להוריק, מסתכלים כה וכה לראות מי שרד את ימי החורף הקשים ( וגם מי נעלם כתוצאה
של כריתה לא צודקת שהשנה פגעה בהם} ומי נישאר במערומיו או קרות ראש.
העצים שואבים במרץ את המזון והמים שהוכן להם משיירי הצמחים של הסתיו שחלף וגם על מעמקי האדמה שולחים שורשיהם .שם רובץ הכבול הטוב והמזין. הצפצפה מתחזקת ומעלה עוד ועוד מזון במעלה העץ החסון
ומזין את העלים הקולטים גם את אור השמש. מעבד המזון הגדול הופך את התרכובת לסם החיים הנותן מרץ לצפצפה לשלוח ענפים נוספים ולטפס עוד לגבהים ולהצל על כל הסובב ובמיוחד לשמור מהשמש המזיקה לשבטבטים הירוקים המתרפקים בצל הצפצפות
צפצפות רבות שולחות שלוחות ומוציאות חוטרים חדשים מהם מתפתחים עצים צעירים שבבוא הזמן
יהפכו לעצים גדולים ויהוו המשך לדורות של צפצפות במקום ייחודי זה. רק שהאדם לא יקלקל.

השמש מחממת הקיץ בא בעומק הקרקע יש מספיק מים ומזון רוחות כלילות נושבות עלי
הצפצפה נעות הילך ושוב ולעיני המבקרים בשמורה המביטים
לצמרות הצפצפות, נידמה שהעצים לבשו כסף בעליהם צבעי הירוק וכסוף מתחלפים במהירות
והצבע הכסוף שולט במבט

וכך עונות חולפות . עצים חדשים גדלים ותופסים מקומם בנוף ומחליפים לאט לאט את אלו שהלכו
בדרך הטבע

בימים האחרונים המקום ניראה שונה מימים ימימה ,, שבטבטים רמוסים בעקבות גלגלי הטרקטור הכבד שבא עם קבוצת אנשים שמשורים היו בידיהם והפרו את שלוות המקום
ללא רגש פצעו חתכו כרתו ראשים וזרועות של עצי צפצפה ואלו האחרונים לא יכלו להרים קול
וגם לא לטלפן לעזרה (אילו שמעתי את קולם הייתי עוזר ומונע פגע בהם ) היום נראה המקום כשדה קטל גזעים גדולים בערמות סביב, חלקי ענפים פזורים בכל מקום שאריות נסורת
וגדמים נטושים.

בימים אלו הוגשו בקשות לדיון בהנהלה של הישוב כדי למנוע בעתיד מקרים כאלו.
היום יש חוקים שעוזרים מאוד בהגנה על עצים צומח וטבע יחודי ולאלו שמעלים מחשבות שונות לשינוי בטבע זה תזכורת

כל עץ לכריתה באשר הוא, יש לבקש אישור ראשוני לכריתה מההנהלה המוניציפלית בישוב
הנהלת הישוב מעבירה בקשה לאישור למהנדס המועצה. השולח פקח לבדיקת נחיצות פעולה זו
ורק לאחר אישורו עוברת בקשה לקרן קימת שגם שם הפיקוח די חמור
ולציבור כולו תושבים חברים אתם מבקשים לעזור ולהעביר מידע על פגיעה בצומח לעובדי הנוי
אלי או להנהלת הקיבוץ ושלא יעבדו עליכם

ראו הוזהרתם לא לתת יד לפגיעה בטבע שלנו כאן בהגושרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *