תאור מקום של עמק הנהר שנעלם .נחל קורן

 

תאור מקום של עמק הנהר שנעלם .נחל קורן

הקדמה: תאור המקום ראה מפה 1878 באדום "הנהר שנעלם" הדן הקדום. 1/1/04
מיקום : בצפון עמק החולה. בארץ פלגי מים. ממערב להגושרים, בין פלג הגושרים של מי הדן לבין עמק החצבני.
שטחו: בין 10 ל12 דונם. אורכו :600 מטר ורוחבו בין 150 ל200 מטר בשפך ליד גן אירועים. דרום הגושרים.
גובה מעל פני הים: בצפון 130 ובשפך ליד הטורבינה 80 מטר.
העמק חתור ברמה גירית טרברטינית המשתרעת מקו החצבני במערב, ועד לקיבוץ דן ,שאר ישוב במזרח, ובדרום גבול השדות החקלאיות המישוריות בין הבניאס לחצבני.
אדמת העמק לא עמוקה ויש בה לסרוגין אדמת סחף בחלקה הצפוני. ואדמת ביצה וקבול בחלקה הדרומי.
שולי העמק הם שני גדות של נהר קדום שזרם במקום וניבנה ע"י הטבע בהשקעת חומרי נטף נחלים (טרברטין) במשך תקופה של 50 אלף שנה.
בחלק הצפוני יש גדות מסלע קשיח יותר מאשר בדרומי וזה מצביעה על תקופה קדומה יותר של הנהר.
האתרים שהיום ממוקמים בעמק ובגדותיו: ותיאורו. נתחיל בצפון, השטח מתחיל להנמיך במתינות ונטוע בשולים באבוקדו ובמרכז באפרסמון של קיבוץ הגושרים.
במרכז האפיק בוסתן עזוב מתקופה הערבית המאוחרת . במקום זה חדר הפלג האחרון של הדן אל ערוץ הקורן. הערוץ של הקורן מתעמק ובמקום
נראים פני שטח תחתונים של נחל הדן הקדום. מעט בהמשך הערוץ ישנה נביעה של מים. מעיין הקורן אשר מימיו יוצאים וזורמים לאורך הנחל דרומה.
בגדה המערבית של העמק ישנם מערות מכל הגדלים שברובם יש סימנים להתערבות האדם בשלבים הסטורים שונים, בתוכם מחילות של חיות בר.
מעל למערות בשטח השולט עד הכביש שטח נטוע אקליפטוסים על שטח הכפר "חצץ" לשעבר שהוא אתר הסטורי בכל תקופותיו.
בין הגדה המערבית של הנהר ועד לאפיק התחתון יש מדרגת עיבוד ישנה עליה נטוע בוסתן עזוב עם עצי אלון, עד לנחל שטח בור עם צמחיה חד שנתית מעורבת עם הרבה שומר. ואיים של עב-קנה .
בצידו המזרחי של האפיק עובר צינור של 27 צול המוביל מים אל שדות הגושרים והטורבינה, בנוסף יש במקום שביל סלול לאופניים והולכי רגל שנסלל ביוזמת המועצה, בהמשך מזרחה עולה השטח בתלילות לגדתו המזרחית ולאורך גדה זו סלול כביש המוביל צפונה לדג על הדן ולגבול המדינה.

בהמשך דרומה אנו מגיעים לכביש שנות ה2000 שתחילתו בעבודות סוף המאה והגמר במאה הנוכחית ומחלף גדול המכניס את התנועה לקיבוץ הגושרים לכביש המוזכר קודם, באפיק מעל הנחל בנוי מעביר מים גדול מבטון באורך של 40 מטר בגובה 3 מטר בו עוברים המים של הקורן דרומה.
ממשיכים ועוברים את הכביש הישן של שנות ה50 ומגיעים למסעדת הגוש, הנחל מתחיל להתעקל מערבה ובסוף דרומה כך שכל 500 המטר של הערוץ והעמק הם בצורת S . בגדה המערבית של הקורן דרומה לכביש מתחיל שטח קיבוץ הגושרים של היום, לאחר שעוברים את הגדר וכביש המערכת הסובב את הגושרים.
בתוך העמק נפרס מגרש כדורגל גדול ובשוליים הגבוהים מעט חצוב בתוך הטרברטין מחצבה ישנה חדשה בצורת אמפי ובו מקום לאירועי חג ומפגני אש של בני בר מיצוה.
למעלה על הגדה המערבית של הנהר עמדת שמירה ותצפית על שטח העמק וסביבותיו.כאן מתחילה אמת המים הבנויה של תחנת הקמח המשולשת לאורך כ 200 מטר, ולידה ממזרח בית הקברות של קיבוץ הגושרים. נחזור לתאור השטח מעברו המזרחי של הערוץ: לאחר גשר הכביש אנו נכנסים בשער הגושרים הנמצא בעמק הנהר.
ולכל אורכו של העמק עובר כביש השרות של המלון המחבר את המטבח וחדרי המלון בבתי הקומות, באופן כללי רוב המלון כולו בנוי על הגדה המזרחית של הנהר שנעלם.
לפי סדר, משרדי הנהלת חשבונות,השירותים הישנים.המטבח, אולם הכנסים, חדר האוכל שממנו ישנה תצפית על כל העמק הצפוני,הלובי ושני בתי הקומות הגדולים, שקומות הקרקע שלהם בתוך עמק הנהר שנעלם,הקומות העליונות הם הכניסה. .על הגדה הגבוהה של הנהר. בהמשך דרומה נימצא מפל המים (שעיקרו וחשיבותו קדומה,) זו סופה של אמת המים המובילה לתחנת קמח ישנה מסוג מגלש. וכאן סוף דרכו של פלג מי הדן הרשום במפות כפלג הגושרים, המקום נחלק לשניים, המפל שהוא חלק מאתר הנצחה, הוא נופל על בליטה גדולה של טרברטין ישן, כמי עודפים מפעילות קדומה של תחנת הקמח.,
במורד הזרם יש מפל נוסף חדש בנוי כאתר הנצחה. חלקו השני של הזרם מעט דרומה, נופל בשני תעלות גלישה הבנויות אבן טרברטין המכוונות את המים לתחנת הקמח שהיום משוחזרת ויזואלית.
המים ממשיכים וזורמים מיציאת התחנה לעבר בריכת מים הנמצאת בתוך ערוץ הקורן, בדרכם עוברים תעלת בטון וברכה הבנויה בצורת דג, לשימוש טבילה נוצרית. ומשם במפלון נוסף חודרים המים ומצטרפים לנחל הקורן. הגדה המזרחית יורדת במתינות לכוון חוף האגם הקדום לשעבר.
במקום בנויה ברכת השחיה הפתוחה הקיצית של הגושרים ,בהמשך מרכז הספורט והברכה המחוממת ואנו בשדות עמק החולה הצפוני. נחזור לאפיק הנחל ליד מסעדת הגוש לתיאור מרכז נחל קורן שהוא מרכזו של הנהר שנעלם: מצידו המערבי של 'הגוש' ניגמר שביל הגישרונים בשער מסתובב ולאורך הנחל שביל יפיפה העובר בתוך סבך צימחי גדות נחל במיוחד עב-קנה ותאנים, הוא חוצה מידי פעם את ערוץ המים הזורם בגישרוני עץ שחודשו השנה בתקציב המלון.מעט דרומה שטח רחב ובו צמחיה יותר מגוונת.
שיחים של חורש לח וחורשת צפצפה מכסיפה, מטפסים והרבה שבטבטים. כל המקום הוכרז כשמורת טבע פרטית של הגושרים והמלון, גולת הכותרת במקום צמח נדיר ומוגן שגדל בריכוז גדול של צמחים,הנקראים בשם שבטבט גדול. אזור זה כדונם אחד יש בו כ5 נביעות מקומיות, ומי תהום נמוכים קרובים לפני הקרקע, המשקים בטבעיות את כל שטח השמורה וחוזרים וזורמים אל נחל הקורן.
בצד דרום לשמורה בנוי גן האירועים של המלון, ובצדו הדרומי של הגן עוברת תעלת מים המשתחררים מתחנה הידרואלקטרית היוצרת חשמל מכוח המים. (הזורמים בצינור 27 צול העובר לאורכו של נחל הקורן בגבול השמורה), מי התעלה מתחברים לזרימה עם נחל קורן ובמקום אגם קטן חציו מלכותי, במקום זה בעבר היה השפך של הנהר הנעלם.
בפזה שלישית של אגם החולה היה זה מקום מפגש של מי הנהר עם האגם הקדום, שגובהו היה 80 מטר מעל פני הים.
בשפך היום נראים 2 מבני המשרדים של חברת שייט הקייקים, ,מכאן יוצאים לשייט על החצבני. במקום נטועים אקליפטוסים קדומים שרובם נכרת,
צורת הנטיעה הייתה לפי האות "ח" לכן בעבר נקרא המקום חורשת החת , בשולים יש מעין נוסף שנאסף בתעלה וזורם גם הוא לקורן.
כל המים מתכנסים יחד באגם קטן ומשם המים זורמים בתעלה שחלקה על תוואי של נחל הדן הקדום, הותיקים כינו אותו בשם נילי,היום הוא מקיף את הגושרים מדרום ומחזיר את המים לנחל הדן אל הפלגים הדרומיים .

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה: אורי דימנד

כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

 

כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

הסיפור מתחיל בנער ששמו אורי שנולד באביחיל ליד נתניה עבר עם משפחתו לתל אביב .
הוריו שלחו אותו ללמוד ולהתחנך בקיבוץ הגושרים . הוא בא לקיבוץ ביום חורף אחד של שנת 52 ערב חנוכה בגיל 12 לחיו
התמונות הראשונות שראה כאשר האוטובוס נעצר בתחנה בכניסה לקיבוץ, שער ברזל (שהיום כל האורחים הבאים למלון עוברים בשער זה.)
ובמיוחד טבע, טבע ועוד טבע . ומים זורמים. כל זה כבש אותו . הוא צעד עם אביו בשבילי הבוץ דרך גישרון קטן עבר וניכנס לשכונת צריפים שבו שכנו משרדי ההנהלה, המזכירות, מחסן הבגדים ועוד, ולידם זרם פלג הגושרים עם מי הדן. המשיך הנער וירד דרך צריף המרפאה,לצריף כיתת אלון ומשם הגיע לצריף הארוך ביותר בקיבוץ שם קיבלו אותו הילדים והמטפלים לאחר קבלת פנים קצרה מצא את עצמו עם ילדי קבוצת דרור הולכים במגפיים לטיל בסביבה הקרובה, עוברים את חצר הרפת ונכנסים לתוך חורשת אלונים שג'רת אל עשרה, היא חורשת טל של היום. וגם לפלגים היוצאים ממנה דרומה.

הנער היה מוקסם מהטבע כולו . בימים הבאים ניכנס לשגרת לימודים ועבודה במשק הילדים, במקום קלט אותו מורה לטבע יעקב שימחאי זכרונו לברכה, מורה זה הרגיש שנער זה והטבע חד הם והתחיל לקשור אותו יותר ויותר לטבע סביב תוך לימוד עצמי הולך ונישאב. בטיוליו הרבים במקום הכיר כבר בצפונות הטבע הקסום של פלגי הדן ובמיוחד בעמק שבו זרמו מי הקורן מתחת לבית הארחה.

בנחל זה הלך לתפוס צפרדעים סרטנים ועוד. במקומות ספורים מעטים אפשר היה לחדור דרך הצמחייה העבותה ולגלות את זרימת המים הצלולה ובריכות שכשוך, שבתור ילדים נכנסו להתרחץ בהם , במיוחד מתחת לכביש הישן ומעט צפונה יותר במעלה הנחל.

כל השנים התהלך במחשבה כיצד אפשר להעביר את חווית המקום גם לאחרים , התבגר הנער והתחילו חיזורי בנים בנות , ולאן הולכים בלילה עם בת למפגש ,כמובן למדרון האחורי של בית הארחה במורד לנחל קורן, שם אפשר להתבודד מעין זרים ולתנות אהבה, הימים חולפים ואורי מתחתן ומקבל מקום מגורים ליד מורד נחל פלג הגושרים קרוב לקורן . הוא מגדל כלבים ובונה להם מלונה בעמק הקורן קרוב למים וזה לאחר שהוא פורץ דרך במדרון בגדת הנהר הקדום , ליד תחנת הקמח הישנה החבויה עמוק בסבך הבלתי עביר. לאחר מאמץ רב נוצר שביל עם מדרגות בטרברטין עד לעץ ענף "מילה סורית" שגדלה עד היום במקום. זה היה השביל הראשון שבו אפשר היה לחדור לסבך הצמחייה של עמק הקורן.

עוברים שנים גבול גדר הקיבוץ שהיה שנים רבות קרוב לצריפו, מועתק לתחתית גדת הנהר קרוב לערוץ מי הקורן. נפרצת דרך ביטחון ראשונה (שחלקה היום הוא כביש השרות של המלון) ואורי רואה כיצד הטבע הולך ונעלם, הולך וניכבש, כל שנה שעוברת עוד חלקה מהשטח הטבעי נעלמת ויד האדם לא נעצרת מלהרוס עוד ועוד שטחים, שנות ה80 מתקרבות המלון גדל בית הקומות הראשון
צומח במדרון, גן ובוסתן הארמון בחלקו נהרס , וגנן המקום של המלון מדיניותו היא לגנן על חשבון הטבע ,עוד ועוד שטח מוחלקים מרוססים ומכוסחים. ליצור שטחים פתוחים, מדרון הבוסתנים מגורף ונקי עד לנחל ,ובהמשך דרומה קם לו אתר ההזכרה לבנים , על תחנת הקמח הישנה שהיתה חבויה שנים רבות בסבך . ועוד שנים עוברות והוחלט להזיז שוב את גדר הביטחון של הישוב ולהעתיק את הגדר מערבה.
והנה כל שטח הקורן על הסבך ועל הצמחייה המיוחדת מוכרז כשטח שליטה של הגושרים . השליטה של המלון בשטח מתרחבת. והגנן של המלון מרחיב את פעילותו מערבה מנחל הקורן . כל הסבר של אורי לטובת שמירת הטבע במקום לא מוצאת אוזן קשבת אצל גנן זה. הוא מנסה את מזלו לכל כיוון אבל כלי הגנן ממשיכים להרוס בטבע וזה בנוסף לימי פיקניק המוניים הנערכים עי החברים בימי חג שונים
יום העצמאות, יום הילד ועוד ואין עוצר. אורי הולך לעבוד בחברה להגנת הטבע רוחש לו ידע נוסף וגם צידוקים נוספים בערכי טבע שמורים והפיכתם לנכס לחברה כולה
בשנת 82 הוא יוזם את שביל הטיולים לאורך נחל החצבני ויחד עם רשות שמורות הטבע מסומן השביל לטיולי עם ישראל .

שביל ההרפתקאות בשמורת עמר הנהר שנעלם ( שם שאורי הדביק למקום ושזר את סיפורו)

בסיום עבודתו של אורי כמדריך בחברה להגנת הטבע. -הוא פונה למלון בהצעה להפוך את נחל הקורן לשביל טיולים עבור אורחי המלון כדי למשוך אורחים נוספים. וגם להיות המדריך של המלון.
ליצור שבילים ואטרקציות מימיות אחרות לקיץ, כמו הליכות במים בחצבני שיט אבובים, וטיולי מכוניות לאורחים. המנהל לאחר שיקולים ומספר חודשים רב מחליט לתת לאורי אפשרות להריץ את התוכנית בסביבת המלון לטיולים בקיץ. אורי נרתם לתוכניות טיולים וליצירת שבילים בחצבני הדרומי , ושמירת טבע לקרא שמורת טבע פרטית.
תוך כדי כך הגנן שהיה במלון הפסיק את עבודתו במלון ובאזור הקורן, ונוצרה הזדמנות טובה להקים פרויקט שמירת טבע . לא עבר זמן הטבע במקום הפגוע עלה והתפשט מחדש, במקום נוצרו שטחים גדולים של שבטבט צמח נדיר ושמור ולכן היתה סיבה טובה לנהל מאבק למען שימור הקורן כשמורת טבע. השבטבטים מתחילים את חייהם בסוף פברואר.אז יוצאים מאדמת המקום גבעולים חשופים ובראשם תפרחת מלאה בנבגים תאי מין שנפגשים אחד עם השני בעזרת מים .מיד לאחריהם מתחילים לצוץ מהאדמה גיבעולים קטנים דמויי אורן ירוקים עדינים, וצומחים עד היותם בוגרים בגודל 100 ס"מ ובדצמבר ינואר הם משחירים ומתים .והופכים לזבל אורגני להמשך כיומם של צמחים אחרים. היות ובמקום יש אלפי צמחים מסוג זה ובארץ זה המקום היחידי שהם צומחים בכמויות גדולות כל כך הוחלט על שימור המקום. מנהל המלון דאז ישראל קנול שהכיר את אורי וידע את כישוריו, נתן לו אפשרות חופשית ליזום במקום שביל ושמורה . בערב חנוכה שנת 90 שבוע קודם פנו מדריכי כיתה ז של אז לאורי ושאלו אם יש הצעה לפעילות בר מיצוה לילדים ,הוא העביר את רעיון לפריצת השביל כאפשרות לביצועו ע"י ילדי בר המצוה .
במשך חג החנוכה ניסו הילדים לפרוץ שביל והוא לא התאים למשימה. לכן את פיתוח השביל המשיך אורי לאט וביסודיות שעה ועוד שעה יום ועוד יום עד שלאחר שנה של עבודה אפשר היה לעבור בשביל פראי לכל אורכו של נחל קורן, כאשר עוברים על מעברי מים מאולתרים מצד לצד. ורוחבו של השביל לא יותר מ70 ס"מ ולכל אורכו דורכים על שורשי עב קנה מפוטלים וציוריים.
השביל המקורי נעזר בשבילי חזירים שהיו במקום. ופעמים רבות כדי לפתוך את הסבך נאלץ אורי לשכב על הגב ובמזמרה פשוטה להרים את נוף הקנים והפטל לגובה הליכה שפופה. בקטע הראשון של השביל היתה מנהרת צמחים לאורך של כ30 מטר ,כשנכנסו דרכה ביום לפתע הלכו בחשכה של סבך . לצערו לאחר שנתים המקום היה למאכולת אש ,( המטילים במקום זרקו בדל סיגריה,). היה צורך לרתום לעזרה את רוב חברי הגושרים למען העברת חתימות לקבלת החלטה להפוך את המקום לשמורת טבע. מידי פעם נגסו בשמורה זו פעילויות אחרות כולל פיתוח גן האירועים שניבנה מדרומו. היות ומקום זה בעבר היה שטח יפה וטבעי, עם עצי הצפצפה שלו, דמה לנוף ארופאי נבחר המקום להסרטה של סצנות בסרטו של טוביה החולב .

בשנת1991 נפתח המקום לביקורים, במשך הזמן גם נכתב דף מסלול שאפשר לקבל אותו בקבלה של המלון, סיפורו של מקום. עם השנים התבססה במקום הצמחייה המקומית , במיוחד נוספו הרבה עצי צפצפה שבמשך 13 שנה יצאו משורשי העצים הותיקים ומילאו את שדרת ערוץ הנחל . צמחיה של חורש לח תפסה את המקום והרבה נבטים של מורן החורש, ער אציל , אשחר רחב עלים, עלו והתבססו במקום, מלווים במטפסים חבלבלים,תמוס.כיסוס.גפן בר.פטל ועוד. צמחים של שפתניים שונים, אשבל ביצות,מליסה רפואית.נענע משובלת,ואחרים והשבטבטים על שני מניהם הענף והגדול, כל אחד בבית גידולו . בשנה האחרונה 2003 שמחנו לגלות שהסלמנדרה גם היא נמצאת בשמורה. בשנה זו חודשו שבילי העץ לטובת המבקרים במקום.

6- 7 שנים לא היה אורי שותף לאחזקת המקום . אבל כוחו של יופי הטבע במשיכת מטילים אורחים ואחרים שימר את המסלול להפליא . ובזכות המטילים במקום נוצר כח מניע לשימור הטבע כדי שלא יעשו בו שימוש אחר.

השנה 2003 חזר אורי למקום ומדריך במקום כמעט כל שבת , והיות והטבע ממשיך לזרום בדמו המשיך גם בפיתוח החלק הצפוני של הנהר שנעלם לביקורי אוהבי טבע . יחד עם נכדיו סלל שביל בגדתו המערבית של הנחל לכל אורך מצוקיו ומערותיו. ומשם גולש השביל לתוך המעין וסבך צומח הנחל ,חלק מהשביל עובר במים וחלקו הגדול בעקבות שבילי בעלי החיים. החיים ביחידת נוף זו.

ב2012  שוב אורי לא מדריך מתאם המלון, כי בפעילותו לשמור על טבע המקום מפיתוח ,לא נראה למלון פעילותו זו והחליט לא להעסיקו במלון

המעונינים בסיורי טבע אלו יכולים להתקשר אליו להדרכה , ויהיה המשך לשמירת שביל טיולים זה, הכרוך בשעות עבודה של אורי.

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה.. אורי דימנד קיבוץ הגושרים. מדריך טיולים

ניתן להזמין סיורים בעמק נחל קורן לשבטבטים ולעוד שפע צמחים מסוגים שונים 054-6693165

 

תאור המקום של עמק הנהר שנעלם בהגושרים

תאור המקום של עמק הנהר שנעלם בהגושרים

עמק הנהר שנעלם תאור מקום 01/01/04
הקדמה: תאור המקום ראה מפה 1878 באדום "הנהר שנעלם" הדן הקדום. 1/1/04
מיקום : בצפון עמק החולה. בארץ פלגי מים. ממערב להגושרים, בין פלג הגושרים של מי הדן לבין עמק החצבני.
שטח שמורת השבטבטים: בין 10 ל12 דונם. אורכו של עמק הנהר :600 מטר ורוחבו בין 150 ל200 מטר בשפך ליד גן אירועים. בדרום הגושרים.
גובה מעל פני הים: בצפון 130 ובשפך ליד הטורבינה 80 מטר.
העמק חתור ברמה גירית טרברטינית המשתרעת מקו החצבני במערב, ועד לקיבוץ דן ,שאר ישוב במזרח, ובדרום גבול השדות החקלאיות המישוריות בין הבניאס לחצבני.
אדמת העמק לא עמוקה ויש בה לסרוגין אדמת סחף בחלקה הצפוני. ואדמת ביצה וקבול בחלקה הדרומי.
שולי העמק הם שני גדות של נהר קדום שזרם במקום וניבנה ע"י הטבע בהשקעת חומרי נטף נחלים טופה (טרברטין) במשך תקופה של 50 אלף שנה.
בחלק הצפוני יש גדות מסלע קשיח יותר מאשר בדרומי וזה מצביעה על תקופה קדומה יותר של הנהר.
האתרים שהיום ממוקמים בעמק ובגדותיו: ותיאורו. נתחיל בצפון, השטח מתחיל להנמיך במתינות ונטוע בשולים באבוקדו ובמרכז באפרסמון של קיבוץ הגושרים.
במרכז האפיק בוסתן עזוב מתקופה הערבית המאוחרת . במקום זה חדר הפלג האחרון של הדן אל ערוץ הקורן. הערוץ של הקורן מתעמק ובמקום
נראים פני שטח תחתונים של נחל הדן הקדום. מעט בהמשך הערוץ ישנה נביעה של מים. מעיין הקורן אשר מימיו יוצאים וזורמים לאורך הנחל דרומה.
בגדה המערבית של העמק ישנם מערות מכל הגדלים שברובם יש סימנים להתערבות האדם בשלבים הסטורים שונים, בתוכם מחילות של חיות בר.
מעל למערות בשטח השולט עד הכביש שטח נטוע אקליפטוסים על שטח הכפר "חצץ" לשעבר שהוא אתר הסטורי בכל תקופותיו.
בין הגדה המערבית של הנהר ועד לאפיק התחתון יש מדרגת עיבוד ישנה עליה נטוע בוסתן עזוב עם עצי אלון, עד לנחל שטח
בור עם צמחיה חד שנתית מעורבת עם הרבה שומר. ואיים של עב-קנה .
בצדו המזרחי של האפיק עובר צינור של 27 צול המוביל מים אל שדות הגושרים והטורבינה, בנוסף יש במקום שביל סלול לאופניים והולכי רגל
שנסלל ביוזמת המועצה, בהמשך מזרחה עולה השטח בתלילות לגדתו המזרחית ולאורך גדה זו סלול כביש המוביל צפונה לדג על הדן ולגבול המדינה.

בהמשך דרומה אנו מגיעים לכביש שנות ה2000 שתחילתו בעבודות סוף המאה והגמר במאה הנוכחית ומחלף גדול המכניס את התנועה לקיבוץ הגושרים
ולכביש המוזכר קודם, באפיק מעל הנחל בנוי מעביר מים גדול מבטון באורך של 40 מטר בגובה 3 מטר בו עוברים המים של הקורן דרומה.
ממשיכים ועוברים את הכביש הישן של שנות ה50 ומגיעים למסעדת הגוש, הנחל מתחיל להתעקל מערבה ובסוף דרומה כך שכל 500 המטר
של הערוץ והעמק הם בצורת S . בגדה המערבית של הקורן דרומה לכביש מתחיל שטח קיבוץ הגושרים של היום, לאחר שעוברים את הגדר וכביש המערכת הסובב את הגושרים.
בתוך העמק נפרס מגרש כדורגל גדול ובשוליים הגבוהים מעט חצוב בתוך הטרברטין מחצבה ישנה חדשה בצורת אמפי ובו מקום לאירועי חג ומפגני אש של בני בר מיצוה.
למעלה על הגדה המערבית של הנהר עמדת שמירה ותצפית על שטח העמק וסביבותיו.כאן מתחילה אמת המים הבנויה של תחנת הקמח המשולשת לאורך כ 200 מטר, ולידה ממזרח בית הקברות של קיבוץ הגושרים.
. נחזור לתאור השטח מעברו המזרחי של הערוץ: לאחר גשר הכביש אנו נכנסים בשער הגושרים הנמצא בעמק הנהר.
ולכל אורכו של העמק עובר כביש השרות של המלון המחבר את המטבח וחדרי המלון בבתי הקומות, באופן כללי רוב המלון כולו בנוי על הגדה המזרחית של הנהר שנעלם.
לפי סדר, משרדי הנהלת חשבונות,השירותים הישנים.המטבח, אולם הכנסים, חדר האוכל שממנו ישנה תצפית על כל העמק הצפוני,הלובי ושני בתי הקומות הגדולים,
שקומות הקרקע שלהם בתוך עמק הנהר שנעלם,הקומות העליונות הם הכניסה. .על הגדה הגבוהה של הנהר. בהמשך דרומה נימצא מפל המים
(שעיקרו וחשיבותו קדומה,) זו סופה של אמת המים המובילה לתחנת קמח ישנה מסוג מיגלש. וכאן סוף דרכו של פלג מי הדן הרשום במפות כפלג הגושרים,
המקום נחלק לשניים, המפל שהוא חלק מאתר הנצחה, הוא נופל על בליטה גדולה של טרברטין ישן, כמי עודפים מפעילות קדומה של תחנת הקמח.,
במורד הזרם יש מפל נוסף חדש בנוי כאתר הנצחה. חלקו השני של הזרם מעט דרומה,
נופל בשני תעלות גלישה הבנויות אבן טרברטין המכוונות את המים לתחנת הקמח שהיום משוחזרת ויזואלית.
המים ממשיכים וזורמים מיציאת התחנה לעבר בריכת מים הנמצאת בתוך ערוץ הקורן, בדרכם עוברים תעלת בטון וברכה הבנויה בצורת דג,
לשימוש טבילה נוצרית. ומשם במפלון נוסף חודרים המים ומצטרפים לנחל הקורן. הגדה המזרחית יורדת במתינות לכוון חוף האגם הקדום לשעבר.
במקום בנויה ברכת השחיה הפתוחה הקיצית של הגושרים ,בהמשך מרכז הספורט והברכה המחוממת ואנו בשדות עמק החולה הצפוני..
נחזור לאפיק הנחל ליד מסעדת הגוש לתיאור מרכז נחל קורן שהוא מרכזו של הנהר שנעלם: מצידו המערבי של 'הגוש' ניגמר שביל הגישרונים בשער מסתובב
ולאורך הנחל שביל יפיפה העובר בתוך סבך צימחי גדות נחל במיוחד עב-קנה ותאנים, הוא חוצה מידי פעם את ערוץ המים הזורם בגישרוני עץ שחודשו בשנה 03 בתקציב המלון.מעט דרומה שטח רחב ובו צמחיה יותר מגוונת.
שיחים של חורש לח וחורשת צפצפה מכסיפה, מטפסים והרבה שבטבטים. כל המקום הוכרז כשמורת טבע פרטית של הגושרים והמלון, גולת הכותרת במקום
צמח נדיר ומוגן שגדל בריכוז גדול של צמחים,הנקראים בשם שבטבט גדול. אזור זה 6 דונם גודלו יש בו כ5 נביעות מקומיות,
ומי תהום נמוכים קרובים לפני הקרקע, המשקים בטבעיות את כל שטח השמורה וחוזרים וזורמים אל נחל הקורן.
בצד דרום לשמורה בנוי גן האירועים של המלון, ובצדו הדרומי של הגן עוברת תעלת מים המשתחררים מתחנה הידרואלקטרית היוצרת חשמל מכוח המים. (הזורמים בצינור 27 צול העובר לאורכו של נחל הקורן בגבול השמורה)
, מי התעלה מתחברים לזרימה עם נחל קורן ובמקום אגם קטן חציו מלכותי, במקום זה בעבר היה השפך של הנהר הנעלם.
בפזה שלישית של אגם החולה היה זה מקום מפגש של מי הנהר עם האגם הקדום, שגובהו היה 80 מטר מעל פני הים.
בשפך היום נראים 2 מבני המשרדים של חברת שייט הקייקים, ,מכאן יוצאים לשייט על החצבני. במקום נטועים אקליפטוסים קדומים שרובם נכרת,
צורת הנטיעה הייתה לפי האות "ח" לכן בעבר נקרא המקום חורשת החת , בשולים יש מעין נוסף שנאסף בתעלה וזורם גם הוא לקורן.
כל המים מתכנסים יחד באגם קטן ומשם המים זורמים בתעלה שחלקה על תוואי של נחל הדן הקדום, הותיקים כינו אותו בשם נילי,היום הוא מקיף את הגושרים מדרום
ומחזיר את המים לנחל הדן אל הפלגים הדרומיים .

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה: אורי דימנד

ארמון אמירי פעור בהגושרים

ארמון אמירי פעור בהגושרים

ארמון האמיר פעור היום מלון הגושרים בטבעמרכז המגורים של שבט אל פאדל היה בצומת ואסט היום צומת האמיר. היה להם ארמון נוסף מאבן שניבנה בתחילת המאה ה 20 במקום בו עומד היום מלון הגושרים בטבע ושימש לאירוח יותר חורפי, ולפעילות סביבתית בעמק החולה.

מיבנה הארמון בהגושרים.: הארמון ניבנה על גדת נהר קדום. בזמן בנית המבנה זרמו מים רבים של הדן בערוץ, הערבים בסביבה כינו אותו נחל קרעוני.
הוא הוא הערוץ המרכזי של הדן. עקב יופי המקום ובעקבות כך שהמקום היה מוגן יחסי מהסביבה ושולט על שטחי עמק החולה הצפוני,
ועל חלקות הכפר חצ'ץ , ניבחר המקום לבניה ולמגורי משפחת האמיר פעור . שגם חלקות קרקע פרטיות שלו היו בקרבת מקום.

צורת הבניה כאות רש, והוא ממוקם בדיוק בעיקול גדות הנהר. בדרום קיר הכניסה שחלקי קשתות הכניסה שולבו בתוך הלובי של המלון
קיר סוגר מצדו המערבי עד למצוק ובפינת המצוק בעיקול מזרחה קיר בנוי ומסותת היטב מאבני טרברטין אשר נחצבו במקום . בין הקיר למצוק היתה בריכת מים ועצי ברוש אחדים . במדרון טרסות עם עצי גן ובוסתן . .
החלק המזרחי צר וארוך ,במרכז המבנה הפונה לדרום , ממוקמים במבנה שורת קשתות יפות המפארות את החזית . ודלת הנפתחת לכוון מזרח.
באופן כללי המבנה צר וארוך ובשני צדדיו פתחי כניסה , ברחבה הפונה דרומה ברכת מים ולידה היה ממוקם אוהל האורחים.
למבנה הדרומי היו מדרגות שהובילו לקומה העליונה.

האוהל שקדם למבנה תמיד היה גבוה יותר מאוהלי השבט והיה מחולק למחיצות עבור נשותיו לב האוהל חדר גדול המודאפה
הוא חדר האורחים.
במורד אמת המים, היום פלג הגושרים. בנויה תחנת קמח מסוג מגלש שפועלי האמיר שחזרו אותה והפעילו אותה לטובת משפחת האמיר
ב מקום היו מחליפים גרעינים בקמח בחצי השווי וגם מביאים חיטה לטחינה עבור חלק מהיבול.

רמדן ועיד אל פיטר
בחג זה ובחגים אחרים נאספים היו השייכים של השבט אל אוהל האירוח לתפילות.
רמדן המסורת מספרת. כי נתון ניתן הקוראן בחודש זה.מוחמד הנביא היה מתגורר במערה מתבודד המלאך גבריאל בה
ללמדו את דיברי אללה ואמר לו, אברהם אבי האיסלם צם עשרה ימים בחודש זה לפני עלותו את בנו לעולה. ואין יודעים אלו הם עשרה ימים באמצע או בסוף לכן
צמים את כל ימי החודש
ברמדן מקושט כל הארמון ובמיוחד אוהל האורחים בו פרוסים שטיחים ומרבדים יקרים העבדים מתרוצצים ללא הרף מביאים צאן וזבח לאורחים
הבאים לברך, בלילה הראשון את האמיר. באים באי כח הדרוזים.האינצירים (העלווים).הצרקסים וגם מערי הסביבה שבסוריה ולבנון.
בבוקר בדואים מכל הסביבה על סוסות מקושטות והולכי רגל נוהרים לאוהל האמיר, זה היום היחידי בשנה שמתאספים כל אנשי השבט אצל ראשם מנהיגם
ומברכים זה את זה בברכת יד על הלב

סיפורם של נסיכי משפחת פעור

המשפחה מוצאם מבני דוד של הנביא מוחמד . מנהיגי שבט אל פאדל בנדודיהם מערב הסעודית
התיישבו בגולן.לפני 200 שנה לערך. עקב היותם ממוצא מכובד ובגלל מעמדם , קיבלו ורכשו קרקעות מהשלטון העותומני המוסלמי ששלט בתקופה זו בכל אזור הים התיכון.
שבט בדואי זה שלט בצפון הגולן .. כדי לאזן כח זה וכדי להגן על גבולות האימפריה הועברו נתינים צרקסים מאזורי קפקז לאזור הגולן סביבות קונטרה
התושבים השכנים החדשים לשבט פאדל לא הגיעו לעמק השוה באזורם, ונפתחו שרשרת של חיכוכים על שטחי קרקע ומרעה .כך ארע
שבשנת 1880 התחולל קרב גדול בין הבדואים לצרקסים, ולוחמים רבים בניהם האמיר חסן שהדה נהרגו בקרב….
והם ניקברו כשהידים. רובם בקבר אחים ממערב לצומת סכיך . הירושה של שלטון הנסיכים עברה לבן של חסן, מחמוד
ששלט מ1880 ועד 1926 מת בגיל 70 הוא היה אהוב ומקובל על השבט ועל כל תושבי אזור הגולן ועמק החולה ואפילו ישב בפרלמנט הסורי וגם בלבנון
השפעתו היתה רבה. בתקופתו ניבנו שני ארמונות האבן אחד בצומת ווסט ( מרכז השבט) והשיני במקום בו ממוקם מלון הגושרים קרוב
לחלקות שברכוש המשפחה. מלחמת עולם ראשונה פורצת ולאחריה נכנסים לאזור כשולטים הצרפתים. אמיר זה מרים את נס המרד כנגד הכובש הצרפתי,
בכל שטחי בעלותו יושבים אריסים נתינים זרים המעבדים ורועים בקר ואחרים משלמים מסי חסות .כל זה לא לרוחם של השליטים החדשים ואלו יוצאים כנגדו
פעולות איבה ,ופעולות עונשים רודפות זו את זו. באחד מפעולות אלו נהרס ארמון האמיר בעמק החולה ע"י הצרפתים(ועמד בהריסותיו עד שהגושרים עלתה על הקרקע)
אמיר זה בורח למנדט הבריטי ונאסר בכלא עכו .אנשי השומר חברי כפר גילעדי השתדלו עבורו אצל שלטונות המנדט לשחררו מידי הבריטים כי הוא היה ידידם של מתישבי החולה הראשונים
אמיר זה נפטר והלך לעולמו בשנת 1927 ובמקומו בא בנו שמעון שקיבל את תואר האמיר לבית פאור. אמיר זה סגנונו היה מתירני ולא שמר את דרכי אביו חמדנותו לכסף ורכוש והוללות היו רבים. ועיקר זמנו בילה מחוץ לגבולות השבט ושמו יצא רע. גבה מיסים רבים ופיזר כספו על מותרות עד ששבטו מאס בו
שמעון זה גם עשה את עסקאות הקרקע הגדולות עם הקרן הקימת, בשנת 36 עד שנות ה40 מכר את כל חלקותיו בעמק החולה הצפוני. ועליהם עלו להתיישבות דן דפנה שאר ישוב אמיר
ומאוחר יותר הגושרים על שרידי ארמונו.

סיפור אחותו של האמיר כפי שנכתב ע"י פסח בר אדון שנות ה30

דמדומי- ערב עברתי עם עדרי על יד הארמון של האמיר, כל הגברים- האמיר, אחיו ורוב עבדיהם רכבו להם העירה על סוסותיהם האצילות והמפורסמות.
גם אורחים אינם היום בשבט. עבדים אחדים יושבים להם עם העבד אשר על ה"קהוה סביב הקומקומים המלאים., העומדים בתוך רמץ מדורה.
הם יושבים באוהל האורחים רחב הידיים אשר לפני הארמון ומנהלים שיחה בעצלתיים. בארמון נמצאות, מלבד האם, האמירה חמדה, ובתה שריפה, גם "עבדות",
שפחות אחדות המשמשות אותן, בפתח חדריהן האחוריים יושבת לה הבת ישיבה מרושלת על שרפרף נמוך, מסתכלת במבט קפוא לפניה.
כך דרכה תמיד: כשאין אורחים או זרים נמצאים בחוץ היא יוצאת לה – ולפעמים קרובות גם האם איתה – ומטיילת לה הנה ושוב לפני הארמון :
יושבת או שוכבת לפעמים בצל על מרבדים,אשר פורשות לפניה השפחות שמגישות לה "קהווה" שחור לשתות: ואם האם היושבת –מגישות לה נרגילה ושומרות כל הזמן על הגשת הגחלים במועד.
שריפה מחליפה שיחה עם בנות ונשות השבט, הבאות לשאוב מים מהמעיין הסמוך, אולם בדרך כלל
שתיהן יושבות בית, כלואות ומסוגרות, ואינן יוצאות מפתח ביתן ואינן נראות בין הנשים כדרך כל בנות השבט. מעמדן החשוב אינו מרשה להן להתנהג ככל הנשים. מוכרחות הן לנהוג מידת אצילות,
צניעות ודרך ארץ, ולא לחלל חלילה את שמן ושמה הטוב של המשפחה ומעמדה האצילי.
שריפה אינה צעירה כבר, אם כי עודנה פנויה ואיש לא ידעה כבת שלושים היא. לבושת שמלת משי
מודרנית, אבל מפאת שומן גופה נראית עליה השמלה כשק. בעלת עיניים יפות ומביעות ,
בתוך פנים אציליים ומקועקעים כמנהג כל בנות השבטים.
אחיה האמיר אינו רוצה – ורק בו תלוי הדבר- לתיתה לאיש,רבים באו לבקש אותה מידיו והרבו במחירה, אבל תמיד הוא מוצא לו איזו אמתלה ונימוק, בעיקר כלפי אנשי השבט ונכבדיו,
המתרעמים על כך ומעירים את אזנו בעקיפין…… לרוב הוא מוצא, כי החתן אינו ראוי להילוות
למשפחה מיוחסת עתיקת גזע ובעלת עבר עשיר ומפורסם. אם כי בין אלה היו "בקים", שייכים
ואפילו אמירים בני מעמדו, אבל נופלים ממנו בייחוסם, כי על כן קבלו את אמירותם ב"סיף ",
בחרב ובמלחמה ולא בירושה: והוא יחוסו נמשך ממשפחת הנביא בכבודו ובעצמו,
ככתוב וחתום לראיה ולעדות לדורות על ספר יוחסין הנשמר בארמון.
מספרים שהיא ,שריפה,נמשכה באהבה אחרי רופא צעיר ויפה מדמשק שבא תכופות לארמון,
וגם נפשו חשקה בה, אך האמיר הרחיקהו… אבל הטעם העיקרי לסרובו – כפי שמתלחשים בשבט
מפה לאוזן שעין האמיר מרחיקה ראות וחס הוא על הירושה השמנה שיצטרך אחר כך לתת לה
כשהיא תתחתן, רוב השבט מרגיש בצערה, כואב כאבה ונד לגורלה הרע.
יודעת היא קרוא וכתוב, כי בהיותה קטנה, אביה האמיר נתנה ללמוד אצל ה"כתיב" שלו, שלימד גם
את בניו הקטנים , ואומרים שהיא עולה עליהם בידיעותיה. אחרי שאלות השלום ושאלות על הצאן,
על המרעה ,על הרועים, על המים , על עדר הגמלים והנדידה החדשה, התחילה לשאול בהתעניינות
רבה על מצב האשה " במוסקוב" ב"עלמן" (גרמניה) ובכל העולם. היא הרבתה לשאול על אופן
ההתחתנות וההתקשרות שבין הצעירים ….

עלון הגושרים – הצפצפה והשבטבט

עץ הצפצפה
מתוך אנציקלופדיה של החי והצומח בישראל
צפצפה POPULUS
צפצפה בנחל הקורן ( עמק הנהר הנעלם )
סוג ממשפחת הערבתיים המונה 40 מינים של עצי יער ונוי דו ביתיים
בני הסוג מתאימים לתנאי גידול באדמות לחות ומסוגלים לעמוד בהצפות חורף
אך בדרך כלל אינם מסוגלים לגדול במים עומדים
בישראל גדלים 3 מינים: צפצפה מכסיפה ( זה העץ הגדל בשמורת השבטבטים) כאן בהגושרים
עץ זקוף צר וגבוה משמש לנוי ,יעור, ולתעשיה .גובהו עד 30 מטר.
גדל בישראל ליד מקווי מים וכפליט תרבות. מוצאו מארופה ומאסיה
נראה שעץ זה הוכנס ארצה כבר בזמנים קדומים.
נזכר בתנך (יחזקאל י"ז,5 ) בעץ הצומח ליד מים.
השמות צפצפה וערבה משמשים בערבוביה, ובשפה הערבית "צפצף"זה ערבה.
לרוב הענפים מקבילים לגזע, העלים ירוקים בצדם העליון,שעירים ולבנים מכסיפים בצדם התחתון
שפתם שסועה לאונות,בנשוב הרוח נראה העץ לעיתים כצבוע בכסף , הגזעים והענפים
הצעירים מכוסים בכליפה לבנה הצמח דו ביתי יש זכר ויש נקבה.
בארץ מגדלים אותו על גדות נחלים או בהשקיה,
משמש חומר גלם לעמודים,לקורות, למשברי רוח במטעים ,וכעץ נוי.נערכו ניסיונות לגידול אינטנסיבי לתעשיית גפרורים
מין קרוב לו בישראל הוא צפצפה שחורה , גדלו אותה בעמק החולה עבור סוליות לקבקבים
מקלות לשלגונים ורפואה.
עד כאן כפי שנכתב במקורות מדעים

ומעט מהידע שלי על מקום גדילתם בהגושרים

הצפצפות שלנו בעמק הנהר שנעלם בערוץ הרחב של נחל קורן היום
כאן אצלנו בבית בהגושרים
מי שניכנס לאתר פלגים כבר קיבל מעט חומר על המקום ,
העמק שבו צומחים בערבוביה טבעית הצפצפות והשבטבטים נוצר בתקופות שעוד היה אגם גדול
שחופו היה היכן שישוב הגושרים נושק,את קו השדות.היכן שהשיפוע גומר ומתחיל המישור.
בארך לפני 20 אלף שנה . ואולי מעט יותר. נהר גדול שזרם וניכנס אל אגם זה, דאג לגדל סביבו ובגבולו צמחיה רבה ועשירה .
התנהגות זרמי המים וכמותם המשתנה באגם, מעת לעת יצרה מצבים שונים. פעם מי האגם היו גבוהים וכיסו את צמחי הנהר שגדלו באפיקו הרחב (.החמצן אזל לצמחים אלו והם הושכבו על הקרקעית.)
ופעם כאשר הנהר העביר כמות גדולה של סחף טין ואדמה נקברו הצמחים תחתם ושוב חוזר תהליך של צמחים הגדלים בפשט הרחב של הנהר עקב כמות משקעים קטנה . וכך לאט לאט נוצרת שכבת קבול
שהיום אנו מוצאים אותה בעומקים משתנים של כמטר ויותר, שכבות אלו נגלים מידי פעם
כאשר לדוגמא : חפרו את היסודות לטורבינה החשמלית. וגם כשחפרו את היסודות למיתקן שפכים
ממזרח להגושרים . הטין שהושקע במקום עקב מים עומדים לסירוגין יצר שכבות טין שבולמות חלחול
מים . בתוכם ועליהם מצויים מי תהום. אשר בנקודות שונות יוצרים מעיינות. התעלה העוברת ליד שביל
ההליכה וגשר מתכת מונח למעבר מעל. מנקזת את מי המעיינות ומעבירה אותם לנחל קורן
מי מעיינות נוספים חודרים על ערוץ הזרימה בקורן (לפעמים רואים את בעבועם) כתוצאה מצינורות תת קרקעים בקירות הטרברטין והם מחדירים מים מאזור מי הפלגים העליון ( זכור לכם מזרימת הנפט לנחל)
וכך נוצר לנו תשתית טובה ביותר לגידול עצי הצפצפה השבטבטים כל עושר הצמחיה הירוקה.
מים = השקיה תת קרקעית. קבול =חומר הזנה מעולה חביב במיוחד לשבטבטים בתוספת עלים נושרים
של הצפצפות, התפרקות השבטבטים וצמחים חד שנתיים אחרים שגם הם חומר מזון נוסף, המטייב את הקרקע העמוקה. כל המערכת הזו יצרה תנאים טובים ביותר לצמחית הגונג'ל בעמק הנהר וליצירת נוף המושך את העין ויוצר מערכת איזונים טבעית ביותר. הבעיה מתחילה כאשר האדם מתערב בטבע המקום
הצפצפות במקום התחילו את חייהם הרבה לפני שחברי הגושרים הראשונים באו למקום . אולי בצורה טבעית ואולי התושבים הערבים הקודמים לנו דאגו לזה .אין בזה עניין . במציאות הם כאן והם גדלים ומתפשטים בצורה הטבעית

זכרונות בצורה כרונולוגית
מעט מהידוע לי עוד בהיותי ילד ונער כאשר נקלטתי בקיבוץ
אזור זה בזיכרוני ,הוא סבך צומח לא עביר וכדי לחדור לשם היה עלי לעבור על צינור ותעלת מים שהוביל אל ברכות דגים קטנות והלאה לגדולות יותר חורשת ח' גם היא הייתה סבוכה בצומח לו עביר
עם השנים בהתפתחות החקלאית שלנו ובגלל ברכות הדגים נכבשו חלקות חלקות מהטבע לטובת הישוב(אשמח לקבל תיאורים נוספים על המקום) ב1956 פעילויות כיתה כבר השתמשנו בחורשת הח'
וגם באימוני הנשק לפני מבצע סיני. בעת הזו התחילו למגן את קיבוץ הגושרים ונחפרו תעלות קשר
וגדרות תיל נמתחו מעל לעמק במקום שבו היום ראש תחנת הקמח מעל למצוק ועד קרוב לקבלה של המלון של היום . את העמק אפשר היה רק לראות מלמעלה , למטה סבך של צמחית נחל סבוכה שממנה מבצבצים לגובה צפצפות ועץ מילה אחד, היום הוא עוד קיים ליד מעבר המים לגן אירועים ליד הגשרון רק מתחת לבית ההבראה אפשר היה לרדת על מדרגות הטרסות עד לנקודת מים עם בריכת
שכשוך קטנה (אנגליה בפי ילדי המקום) גם שם הייתה צפצפה מרשימה שהיום בזקנתה היא מאבדת ענפים וצמרת , בתקווה שיניחו לה עד מוות טבעי
ב63 כאשר גרתי בצריף שליד הנחל (היום ביתם של רומש ולוי) פרצתי מעבר שביל ליד תחנת
הקמח שהייתה מוסתרת כולה בסבך במורד ושם מתחת לעץ האלה קשרתי את כלבי הצייד שהיו ברשותי ממש בגדת המים של הקורן. זה היה השביל הראשון ליד הנחל.
לותיקים שלנו בודאי זכור הסרט של טוביה החולב 1968 שבתמונות הרקע מצולמים הצפצפות שלנו כן אותם צפצפות שחלקם נגדע ב28/10/05 הם היו רקע מרשים לכפרו של טוביה החולב
מנחם גולן גילה את עמק הנהר שמאוד התאים לנוף ארופי של רקע הסרט(מוצא הצפצפה ארופי)
עד היום שוכב במקום חלק קטן של תפאורת הכפר. שגם הוא נירמס בשעת כריתה של צפצפה לידו

לאחר מכאן נולד לו מגרש הכדורגל הנושק לטבע הקורן וצפצפותיו שגם בתהליך זה אבדו חלק מהצפצפות במקום.

בסוף שנות ה70 מלחמת 6 הימים נפרצה דרך ביטחון בתחתית מצוק הנהר הנעלם היום( הדרך המובילה מבית הקומות החדש לברכת השחיה) נבנתה גדר ביטחון כל זה כמובן על חשבון טבע המקום
וצפצפות נוספות חסרו והורדו למען ביטחון הגושרים

תחילת שנות ה80 פורצים תוואי לצינור 27" צול לטובת טורבינה החשמלית וכל זה בתוך שטח
הצפצפות והשבטבטים ושוב יש דילול צפצפות ופגיעה נוספת בטבע

באמצע שנות ה80 ולקראת סופה ועדת תכנון מתחילה בפעילותה לפיתוח מערב האזור
להפוך את המקום לפארק הגושרים ולחלק מהתפתחות בית הארחה .
הורסים את גדר המערכת והכביש ומעתיקים את הגדר חזק מערבה לאזור בית הקברות
וכמעט ללא התחשבות בטבע הייחודי של המקום. ימי פיקניק בתוך הצפצפות וחגי העצמאות
והפיקניקים גולשים לתוך סבך הצמחייה שמגולח מתחת לצפצפות . כדאי לכם ללכת לשמוע
את סיפורם על המקום, רק חבל שאיננו מבינים שפתם
וגנן הישוב ומאוחר יותר של המלון מכסח מרסס ומתקדם לתוך החלק השמור ומוגן ביותר ע"י הטבע עד לגדת הנחל של הקורן ואפילו פורץ דרך לטקטור בתוך שטח גן העדן שעד אז עוד מידי פעם
קראו לו כך הראשונים כן גן העדן האבוד. ויום אחד נולד שם מעבר נחל לשטח שעשועים חדש
לילדים טרקטורים בבוץ ועוד פעלולים

שנות סוף 80 תחילת 90 התחלתי לגייס תמיכה ציבורית בקיבוצינו כולל פעולת הסברה למנהלי ועדת תכנון שהבינו כבר שיש צורך לשמור על החלק הטבעי והמיוחד והייתה אוזן קשבת לשימור החלק
שעוד היתה אפשרות לשמר כטבעי ללא התערבות אדם

1990 מהפך לטבע מנהל המלון שרוליק קנול נירתם למען הרעיון של מלון עם שמורת טבע שבילים בטבע וטיולים ייחודיים בארץ פלגי מיים כאשר אני מוביל, מתכנן, יוזם וגם מבצע בפועל
את שימור המקום למען הקהילה בקיבוץ ואורחי המלון. כמובן שבתחילה עם הרבה חיכוך
ואי הסכמות עם גופים אלו ואחרים ולאט לאט חדרה בציבור התחושה של צדק לטבע ולנופי המים שלנו הייחודיים והמושכים עין ונשמה.
כך התחילו הצפצפות לנשום לרווחה, מביטים מלמעלה בסיפוק
והקלה ,שומרים עלינו !!!!

תאור עונות חיים בשמורה
חורף חורף בימים ספורים בלבד מחזה שאין שני לו מגיע יום השלכת ומי שביום זה הולך בין עצי הצפצפות המחזה הנגלה לעיניו מרגש במיוחד במשך שעות יורד גשם זהוב מצמרות העצים
ולאט לאט צובע בזהוב את השבילים והקרקע שמתחת לצפצפות כמו אות משמים כל העצים יחד. גשם
עלים מתנדנד באוויר השמורה, נוחת ברכות על העומדים מתחת ככסות שלג זהוב . כמו שעבר במקום
רצף המרצף באריחי עלים ולעומד בגדת הנהר הקדום לפתע רואה את הגדה השניה של העמק ממול
כי הצפצפות השילו את כותנותהם ונשארו במערומיהם, אין דאגה לשלומם הם נכנסו לתרדמת החורף שלהם זקופים ישרים ואפורים השבטבטים למרגלותיהם כבר מיזמן הורידו ראשם השחירו גבעולם
וחלקם מתחיל להתפרק ולהעלם ולהפוך למזון לעונה הבאה
על חלק מהצפצפות נראים סימנים אלימים של זחל שנבר בלב הצפצפה החליש את מרכז העצה
חוזקו של העץ נחלש אולי גם עקב הזדקנותו ואי יכולתו להתגבר על תהלך נתון זה
יותר ויותר חללים נראים בעץ הצפצפה הפגוע. שם מחטטים בנמרצות הנקרים ו הדררות הבונות את
קניהם וגם מקומות מסתור לימי הגשם
מעונה לעונה בימי חורף קשים הרוחות מנדנדות את צמרות העצים הגבוהים ויש כאלו שכוחם לא עומד להם והם קורסים ונופלים על אחיהם החזקים והחסונים יותר.
(אם יהיו פחות עצים העץ יפול לקרקע וירסק את ענפיו בחבטה עזה יותר) ככל שלא תהיה התערבות יד אדם הצפצפות יעזרו זה בזה , כאשר יש יותר עצים בחורשה גם רוחות החורף החזקות יבלמו טוב יותר.
. עונת החורף מגיעה הגשם מרטיב ומרכך
את העצים השבורים ומעלה מינים שונים של פטריות היושבות אוכלות ומפרקות את עץ הצפצפה לאט וביסודיות . והופכות אותו לחומר אורגני זמין לשורשי העצים הממתינים לחיים חדשים
באביב המתקרב.
וכך שנה שנה נוספים בחורשה מצבות של צפצפות זקופות בחצי גובהם כרותות ראש כטוטם אינדיאני מפוסל חללו של העץ משמש מקום מסתור ללטאות חרדונים וציפורים ורמשים שונים
הגשם כמעט חלף לו סוף חודש פברואר מגיע הוא חודש שבט . השבטבטים מתעוררים
מרימים רגל חשופה ללא עלים מחטניים ובראשם שיבולת מלאה בנבגים מיניים לפיזור בעזרת הרטיבות והמיים שעודם בנמצא.. כי עונת הגשם עדין לא חלפה .עוד שבועיים חולפים להם,
ומתוך האדמה הספוגת מים צצים להם מאות של תינוקות שבטבטים שהמתינו בסבלנות
בתוך חלקי השורשים השחורים מתחת ליפני הקרקע ביודעם שמעליהם ניצבים הצפצפות כדי לשמור עליהם מיפני חום הקיץ והשמש הקופחת.
גם ענפי הצפצפה מתחילים להתעורר עיניהם,ניצניהם, תופחים ופקעותיהם מתחילים להתעורר
ללבלב, להוריק, מסתכלים כה וכה לראות מי שרד את ימי החורף הקשים ( וגם מי נעלם כתוצאה
של כריתה לא צודקת שהשנה פגעה בהם} ומי נישאר במערומיו או קרות ראש.
העצים שואבים במרץ את המזון והמים שהוכן להם משיירי הצמחים של הסתיו שחלף וגם על מעמקי האדמה שולחים שורשיהם .שם רובץ הכבול הטוב והמזין. הצפצפה מתחזקת ומעלה עוד ועוד מזון במעלה העץ החסון
ומזין את העלים הקולטים גם את אור השמש. מעבד המזון הגדול הופך את התרכובת לסם החיים הנותן מרץ לצפצפה לשלוח ענפים נוספים ולטפס עוד לגבהים ולהצל על כל הסובב ובמיוחד לשמור מהשמש המזיקה לשבטבטים הירוקים המתרפקים בצל הצפצפות
צפצפות רבות שולחות שלוחות ומוציאות חוטרים חדשים מהם מתפתחים עצים צעירים שבבוא הזמן
יהפכו לעצים גדולים ויהוו המשך לדורות של צפצפות במקום ייחודי זה. רק שהאדם לא יקלקל.

השמש מחממת הקיץ בא בעומק הקרקע יש מספיק מים ומזון רוחות כלילות נושבות עלי
הצפצפה נעות הילך ושוב ולעיני המבקרים בשמורה המביטים
לצמרות הצפצפות, נידמה שהעצים לבשו כסף בעליהם צבעי הירוק וכסוף מתחלפים במהירות
והצבע הכסוף שולט במבט

וכך עונות חולפות . עצים חדשים גדלים ותופסים מקומם בנוף ומחליפים לאט לאט את אלו שהלכו
בדרך הטבע

בימים האחרונים המקום ניראה שונה מימים ימימה ,, שבטבטים רמוסים בעקבות גלגלי הטרקטור הכבד שבא עם קבוצת אנשים שמשורים היו בידיהם והפרו את שלוות המקום
ללא רגש פצעו חתכו כרתו ראשים וזרועות של עצי צפצפה ואלו האחרונים לא יכלו להרים קול
וגם לא לטלפן לעזרה (אילו שמעתי את קולם הייתי עוזר ומונע פגע בהם ) היום נראה המקום כשדה קטל גזעים גדולים בערמות סביב, חלקי ענפים פזורים בכל מקום שאריות נסורת
וגדמים נטושים.

בימים אלו הוגשו בקשות לדיון בהנהלה של הישוב כדי למנוע בעתיד מקרים כאלו.
היום יש חוקים שעוזרים מאוד בהגנה על עצים צומח וטבע יחודי ולאלו שמעלים מחשבות שונות לשינוי בטבע זה תזכורת

כל עץ לכריתה באשר הוא, יש לבקש אישור ראשוני לכריתה מההנהלה המוניציפלית בישוב
הנהלת הישוב מעבירה בקשה לאישור למהנדס המועצה. השולח פקח לבדיקת נחיצות פעולה זו
ורק לאחר אישורו עוברת בקשה לקרן קימת שגם שם הפיקוח די חמור
ולציבור כולו תושבים חברים אתם מבקשים לעזור ולהעביר מידע על פגיעה בצומח לעובדי הנוי
אלי או להנהלת הקיבוץ ושלא יעבדו עליכם

ראו הוזהרתם לא לתת יד לפגיעה בטבע שלנו כאן בהגושרים.