פגישה של עמותה בדרך 10/8/07

פגישה 3: של צוות חברים מהגושרים שמטרתו איכות סביבה ושימור טבע ונוף סביב הגושרים
פגישה יזומה ע"י אורי דימנד
הוזמנו לפגישה נילי שמי, נורית רוטשילד, אילנה גופר, צביקה חבלין, שמעון רייס אורלי סטוט מיכל שחורי,
ליום שישי 10/11 שעה 1300 ליד חדרו של אורי דימנד.
השתתפו בפועל אורי ד , שמעון רייס, אילנה גופר. צביקה חבלין.
השיחה נסבה על המשך טיפול בהקמת עמותה, כן, לא.
ועל מחשבות שסובבות בין חברים על כביש עתידי שאולי ייסלל בעמק נחל קורן.
בתחילת הדיון עלה עניין השתתפות בישיבות של הצוות.
בהמשך, פעילותנו כעמותה בדרך, הדגשתי שעמותה השומרת על נוף וטבע בהגושרים לא יכולה להיות מושפעת מגורמי מנהל בקהילה.
כי ברוב המקרים המטרה מתנגשת במערכות מנהליות שונות.
לדוגמה :צביקה חבלין שישב בישיבה- אמור להגן על אינטרסים של דירי וגרי הגושרים ובמיוחד לאור ההרחבה המתוכננת , והוא יותר מוסדי.
עמותה אם תקום , יש לה הגדרות מפורשות של שמירה על, ולא לתת לפגיעה בטבע המקום,
שתמיד זו תוצאה מפיתוח נדלן, וכלכלה. עמותה תביע דעתה כניגוד לפיתוח ולממסד.
צביקה ציין שאם המטרות של העמותה הם קיצוניות ללא פשרות, אין מקומו בעמותה מסוג זה.
ב. הועלה הנושא של שמועות על אפשרות להזזת עורק תחבורה לעמק נחל קורן דרום.
" עמק הנהר שנעלם"
יש לארגן ולהתארגן, להתנגדות למהלך כזה של פגיעה בעמק ,ובנחל, אם וכאשר זה יעלה לדיון מעשי בועדות, ובהנהלות, יש להכין רקע להתנגדות זו.
כמו כן הוזכר שכל שטח העמק שייך למנהל מקרקעי ישראל, ולא נכלל במשבצת הגושרים.
עומדת דרישה לכלול שטח זה ,אולי בהחלפת קרקעות. וזה טיפול ארוך.
שימעון: עם עמותה או בלי עמותה יש צורך לפעול ולהתארגן למניעה של פגיעה זו.
יש צורך לפעול למען חלופות ואולי לשכנע להשאיר את כביש הכניסה מאלונית.
לסיכום : 1. יש להמשיך בניסיון להקמת עמותה, בידיעה שבתחילתו של תהליך יש לאסוף 7 חברים
רשומים כחוק , חתומים על מסמך הקמה..
2. יש לקבוע פגישה עם אורי אמיר, ומשרד איכות סביבה, ביחד עם חברים שישבו בדיון.
לאחר פגישה זו , יש לכנס את חברי העמותה בדרך להמשך דיון בעניין.

הערות: נשלחה בקשה לפגישה במועצה בתאריך 12/8/07

כתב וסיכם אורי דימנד אם יש הערות והסגות לכתוב, ע"י מי מאלו שישבו
בדיון אשמח לקבל ולתקן

סיכום פגישה שנייה של חברים הנכונים להקים עמותה 15/12/06
נפגשנו אורי, נילי, שמעון, אילנה ג , נמה , בחניה של המלון ליד הזית
נילי עקב עוגה בתנור באה מאוחר כאשר נמה עזבה אותנו
לא הגיעו אריה דרור שהחליט לא להיות באגודה זו. ונורית ר אין בידי את הסיבה. כמו כן הוזמן צביקה חבלין וזו פעם שניה שלא היגיע

שמעון מסר על פגישתו עם עופר כמידע שיש רצון לארגון עמותה
אורי ביקש בהחברים להמשיך ולארגן עוד חברים לטובת העמותה
הביא איתו תפסים של רישום כדי להדגיש יותר את מורכבות
הקמת העמותה החברים ביקשו להעביר להם את החומר לעיון
לאחר מכן יצאנו לראות את המסלול בקורן הצפוני ואת הנטיעות בשטח
אילנה עקב נעלים לא מתאימות לא נכנסה להליכה בשביל הטבעי
לסיכום : יש תוך שבועיים לאסוף עוד חברים למטרת העניין של הקמת עמותה
כל חבר שנתן הסכמתו בעל פה למען עמותה יאסוף עוד חברים וניפגש עוד שבועיים
כאשר בפעם הזו כל חבר יצטרך לחתום את שמו ולהתחייב להיות חבר בעמותה
על כל המשתמע מחברות זו יש צורך במינימום 7 חברים להקמת העמותה ו2 חברים מנימום לועד
כמו כן יש לסכם בנינו על 1 שם מוסכם לאגודה
2 תקנון מוסכם לפי החוק
3 מטרות האגודה
4 בחירת ועד ותפקידים ויו"ר
5 חתימה על בקשת רישום עמותה אצל הרשם
6 כיצד מסדירים את התשלומים השונים המוטלים על העמותה
והוצאות החלות על התארגנות זו
רשם אורי דימנד

הערה: ראו הזמן ליוזמה זו מצטמצם במהירות

11/11/06

נסיון הקמת עמותה
הצעות של אורי דימנד
עמותת עמק הנהר שנעלם וסביבתו

תעסוק בהגנה על כל עמק נחל קורן מפני מפירי חוק . מפני תהליכים שמשנים את הטבע המקומי. הגנה ושימור השבטבטים . הגנה על שביל הנחל הקיים בחלקו הדרומי של נחל קורן וגם הצפוני
הגנה על העצים המקומיים. על שינוי פני הקרקע . ועל זיהום מים בכל שטח הנחל וסביבותיו.
תעסוק בניקיון ושמירה מיפני מלכלכים . תפעל ליצירת שביל טיולים צפוני בטבע , מוגן מפני ונדליזים,
תיזום חידוש צמחיה שנפגעה ע"י המלחמה באזור. תפעל לחינוך ילדים ונוער לשמירת
המקום ולימוד טבע המקום.ו
חברי ועד העמותה יעסקו גם בפעילויות שונות הקשורות לאיכות סביבה בתוך הישוב הגובל בנחל ובעמק ובגבולות השטח החקלאי הצמוד .יהיה גם אחראי למהלכו התקין של פלג הגושרים ממקורותיו ועד לכניסתו לקורן
תגדיר ערכי טבע המצויים בסביבתנו כדי ליצור מסגרת מגינה ושומרת מפני פיתוח על חשבונם של ערכי טבע אלו ( במיוחד כאשר אנו מתקדמים לעבר שכונה צמודת קיבוץ ויהיו השלכות סביבתיות בהקשר.)
יאסוף חומר לימודי תיעודי הדרכתי חינוכי וארכיוני על העמק.
תייצג את כל הציבור שיתמוך בעמותה , מול הועדים המקומיים והנהלות פעילות למיניהם.
תיפנה בשם העמותה לארגונים חיצוניים כדי לייצג את המאבקים שלה
ועד העמותה יזום מידי פעם פעולות וירתום את ציבור התומכים שלו למאבקים שונים לטובת איכות הסביבה שלנו יארגן טיולים מודרכים בהליכה לתומכיו בטבע הגליל . והליכה ספורטיבית בטבע במרוכז
עד כאן רעיונות ראשוניים. כאשר יהיה צוות שיהיה מוכן לפעול בהתנדבות . הוא ייבחון את ההצעות השונות של הצוות ויכין טיוטה לרעיונות העמותה שאותם אפשר יהיה להביא לציבור כדי לבקש תמיכה רחבה יותר
העמותה תירשם חוקית במוסדות המדינה או המועצה האזורי
בשלב זה אורי ושמעון יעברו ויציעו לחברים שונים להצטרף לעמותה כמובילים מהלך
שמות מוצעים כדי לפנות אליהם ולקבל הסכמתם להצטרף לעמותה
אריה דרור נמה סלע אילנה גופר צביקה חבלין יובל שמיר מיכל שחורי שמעון רייס . נורית רוטשילד. נילי שמי

אפשרות נוספת פרסום בלוח מודעות כל מי שמעונין ורוצה להיות חבר בעמותה ירשם על בסיס הרעיונות שנכתבו בתחילת הרשימה או פשוט לעבור ולהחתים חברים על הרעיון
מבקש תגובות ממתין לאימל תשובה
אורי דימנד
מופץ בעלון הגושרים
הרשמה לעמותה למטרות שהוזכרו
כל חבר החושב ששיש לעשות מעשה הגנה על ערכי הטבע שלנו בשטח ביתנו ובסביבתנו הקרובה
ירשום את שמו

אני מעונין להיות בעמותה .. .שם ……..משפחה ………….מס' זהות………. טלפון………….אימל……..

אני תומך בהקמתה ובפעולתה שם……… משפחה …………מס זהות ………..טלפון………….אימל………
את ההרשמה יש להחזיר לתא הדואר של אורי דימנד או לאימל של אורי

נשלח: ל אריה.שימעון.נמה.אילנה.צביקה.יובל.נורית.:,

עמק הנהר הנעלם הצפוני, בעקבות חזירים ,עטלפים וג'ונגל פראי.
אל ארץ פלגי מים יעקב מאור ידיעות אחרונות

סופשבוע אינטנסיבי בצפון עמק החולה: שיט בקיאק במורד החצבני, טיול בוקר בין בריכות דגים, זחילה רטובה במנהרת קנים, טיול אל מקורות הדן, מסעדה עם נחל, מלון שצמח מתוך העמק – והביתה, לא בשמחה רבה
חזירים ועטלפים השכמנו אל השבת עוד לפני שמשמרת השחר התייצבה במטבח כדי להשיק את הג'חנון והסלטים של ארוחת הבוקר. בשש כבר צעדנו בשוליה הצפוניים של חורשת טל, לפני שפנינו ימינה על הכביש המוביל לכפר-סאלד ושמיר. אחרי איזה קילומטר חוצה את הכביש אחד הפלגים של הדן, וקצת אחרי גם הבניאס שוצף מתחת לגשר. בנקודה הזאת נפרדנו מהאספלט ונבלענו בתוך מכלול בריכות הדגים של קיבוץ דן, המוקף שדות ושדרות מטפסי-פרא.

התברברנו בין הבריכות, מרותקים כל פעם מחדש לביצועיו של קרפיון תורן שמתרגל ניתור אקרובטי אל האוויר. ספרנו עשרות ברווזים, חסידות, קורמורנים ועוד כל מיני עופות שדאו על קו המים, צימצמנו מרחק מול זוג נמיות, ובשדה הפתוח הצטרפנו לתהלוכה אינסופית של טוואי-משי צעירים.

הרגליים סחבו לעבר שדרת האקליפטוסים שמלווה את הבניאס בדרכו דרומה, אבל השעון הזכיר לנו שהג'חנון בחדר האוכל לא יחכה לנו לנצח. חזרנו להגושרים דרך שביל העפר שחובק את חורשת טל מדרום.

הג'חנון חיכה, וגם אורי דימנד. אורי, מדריך טיולים מהזן הנכחד, חף מגימיקים, נוהג להוביל את אורחי המלון לטיול בעמק הנהר הנעלם המוטל למרגלותיו – שריד לאגם גדול שכיסה עד לפני 70 אלף שנה את כל עמק החולה.

המסלול עובר דרך מפל וטחנת קמח עתיקה ומשוחזרת בקצהו של אחד מפלגי הדן שחוצה את הקיבוץ, גולש לבריכת הקורן, חולף על פני טחנת קמח נוספת שפעלה כאן עד לא מכבר, מצפין לאורך אמת מים עד לנקודת תצפית ממנה ניבטים החרמון, הר דב, קצה בקעת הלבנון, רכס נפתלי והרי הגליל העליון, ומשנה כיוון לעבר שמורת השבטבטים – צמחים קדומים דמויי אורנים שזהו אחד המקומות היחידים בארץ בהם הם גדלים ומתרבים. הטיול מסתיים במסלול מפותל ויפהפה בתוך סבך קנים שסוגר על מימי הקורן.

את אורי דימנד פגשנו שוב אחר הצהריים, הפעם על בסיס פרטי. היעד: הקורן הצפוני – 300 מטר פראיים של נחל שלא עושה הנחות למטיילים שמוכנים להתמודד איתו, מוריד אותם על ארבע, מזחיל אותם על גחונם, סוחט מהם את טיפת הזיעה האחרונה שעוד נותרה בגוף ומשחרר מארסנל הקללות שלהם את המיטב שבמיטב.

זה מתחיל בתצפית על עמק קורן והסביבה, ממשיך בג'ונגל של בוסתנים וצמחיית נחלים, מתעכב ליד מערות של

נחל קורן. סוג של טירונות (צילום: אפי שריר)
טורפים בסביבתם הטבעית, ואז, כשנדמה שההבטחה לטיול לגמרי לא קל היתה סתם שליפת סרק, מתחילה טירונות גולני: צעידה כפופת-גו בשבילים מחופי ענפים קשיחים שפילסו חזירי-בר, אחר כך איזה 50 מטרים בתוך הסבך על הברכיים, ולבסוף זחילת נחש בת חמש דקות נצחיות במנהרת קנים אפלולית בקוטר של חבית דגים מלוחים.

אורי, בעבר מדריך בחברה להגנת הטבע ואחד שכבר מזמן חצה את קו השישים, הוא האיש שיזם ופילס את שביל המטיילים בקורן הצפוני. בשבילו, 300 המטרים האלה הם מגרש ביתי שאין לו בעיה לצלוח גם עשר פעמים ביום.

רגע, זה לא נגמר במעיין הקורן. אחרי היציאה מהנחל חצינו מטעי אבוקדו ואשכוליות וחתכנו לעבר החצבני, לתצפית ומנוחה קלה. בדרך חזרה להגושרים התעכבנו בכניסה למערת עטלפי-פרי. מאות יונקים מעופפים שנחרדו מנוכחותנו הדגימו מטס מסחרר בחלל המערה, כשחלקם פורחים החוצה, מרפרפים בכנפיהם על פנינו. חתיכת מחזה.

הטיול הזה באמת מיועד רק לאוהבי טבע מושבעים, כולל ילדים, ואינו מתאים לקשישים ומוגבלים בהליכה. הוא נערך בדרך-כלל בימי שישי אחר הצהריים, אבל אפשר לתאם מראש גם למועדים אחרים. המחיר לראש עגול ומגוחך – עשרה שקלים.

אורי, אגב, מדריך גם טיולים בארץ פלגי הדן, בצפון הגולן ובעוד אתרים ממוקדים בסביבה. לא להחמיץ את האיש והאגדה.

· אורי דימנד , טל' 6693165 – 054.

עמותה לאיכות הסביבה

12:44 קורן צפון שיקום לכבוד: מהנדס המועצה 24/10/06
אורי אמיר

הנדון: שיקום הפגיעה הנופית בנחל קורן צפון

כידוע לכולם המלחמה האחרונה זרעה נזקים באתרי הנוף והטבע
ולא פסחה על נחל קורן מצפון להגושרים שם נפלה אחת הקטיושות וגרמה לשרפה
של חלק גדול משטח מפשט הנחל . הפגיעה המרבית במיוחד בעצים שגדלו בר לאורך הגדות
תאנים, ערבות, צפצפות, גפני בר, שזיף בר. וכן נפגעו עצים שהיו חלק מבוסתן במורדות המזרחיים של שלוחת חסס שבתוכם התחילו להתבסס גם אלוני תבור
וכן ניפגע הצומח שנישתל כדי לשפר את חזות מערכת הכביש והמחלף מצפון להגושרים

היות ושנים רבות אני עוקב ומבלה שעות בהליכה בנחל זה וגם היה בו שביל טיולים לאוהבי טבע צרוף
נרתמתי למהלך יזום על ידי לשפר ולשקם את הקטע שנישרף.

נדברתי עם מספר חברים בהגושרים על מהלך זה ויש הענות למעשה של שיקום

לפי הבנתי את טבע המקום ובהיסתמך על נוף הקטע הדרומי של הנחל

השלב הראשון של המעשה שיש לבצעו זה נטיעות של עצים השיכים לטבע המקום
מיני העצים: יש לנטוע דולבים וצפצפות
מיקום הנטיעה : בין מטר עד 5 מטר מגדת המים של הנחל
התנהגות בנטיעה: כניסה רגלית למקומות הנטיעה עם מעדר או את חפירה לאחר סימון
מקומות הנטיעה המיקום לא צריך להיות בסימטרי אלה באקראי וגם המרחקים
בין העצים בהתאם לצומח שמתבסס ומשתקם בעצמו ולהשאיר את כתמי הקנה
שכבר משקמים עצמם במלא התנופה.
כמות העצים : נדרשים: כ60 דולבים ו40 צפצפות וזה לפני בדיקה מדוקדקת יותר
זמן הנטיעה: רצוי מאוד לקראת עונת הגשמים זאת אומרת חודש נובמבר,
כדי לאפשר קליטה של העצים בהשקיית חורף . יש לשער שלא כל העצים יעברו את
הקליטה וחלקם ימותו ולכן אולי יהיה צורך לנטוע יותר ולדלל לפי צורך
הנוטעים יהיו חברים מהגושרים שיתנדבו לתת יד לנטיעות לסימון ולעצה וכמובן גם למעקב
אחרי קליטת השתילים. וכל מתנדב נוסף יבורך.
תחזוקה עם בוא האביב והפסקת הגשמים, לפי הצורך בשטח נחליט על הכנסת צינורות
השקית עזר ללא פגיעה כל שהיא בצומח המתחדש מעצמו
תרומת עצים קק"ל

אישור ביצוע מהנדס המועצה האזורית גליל עליון
השקעות כספיות : אם יהיו, נבקש את תמיכת המועצה

בהמשך הפעילות יש לנקות את הצומח השרוף באזור המחלף של הגושרים השטח שטופל בעבר ע"י
המועצה וגיזום הצמחייה הנטועה במקום כדי א. לשפר את חזות הנוף
ב. לתת לשיחים והצמחייה עזרה להתאוששותם מהטראומה,
ואולי גם לשקם בעתיד את השביל שהיה בתוך הסבך.

ולסיום אני כבר מודה להיענות ליוזמת שיפור הנוף ושיקום הצמחייה

של חברי הגושרים,. לקק"ל , ולמחלקת מהנדס המועצה
שרואים פעולה זו כמבורכת.

אורי דימנד קיבוץ הגושרים

טיול במערה למרגלות נחל הקורן

יום ראשון, 31 באוקטובר, 2004
14:50 חזיר בר
בתאריך 8/10 יצאתי לטייל במסלול בעקבות בעלי חיים בקורן הצפוני, אני מתקדם בסבך עם קבוצה שאני מדריך והנה לפתע במרכז השביל שוכב חזיר בר, חשבתי שמשהו הרדים אותו , בהבחנה שניה החזיר שכב שם מת,זו היתה חוויה מדהימה לקבוצה המטיילת, כי עד אז רק סיפרתי להם על כך שאנו הולכים בשבילי חזירי בר, וגם ראינו את ההפרשות שהם משאירים ועקבות, והנה לפננו החזיר כולו. זו היתה נקבה במישקל של 60 קג בערך כי הניבים לא היו בולטים. ובאחוריה ניפער חור של כדור מרובה צייד, החזירה ברחה לאחר הפגיעה לסבך ולכן הציידים לא מצאו אותה . בכוחות משותפים הזזנו את החזירה מהשביל כדי לפנות אותו להמשך הסיורים.

עץ הצפצפה
מתוך אנציקלופדיה של החי והצומח בישראל
צפצפה POPULUS

סוג ממשפחת הערבתיים המונה 40 מינים של עצי יער ונוי דו ביתיים
בני הסוג מתאימים לתנאי גידול באדמות לחות ומסוגלים לעמוד בהצפות חורף
אך בדרך כלל אינם מסוגלים לגדול במים עומדים
בישראל גדלים 3 מינים: צפצפה מכסיפה ( זה העץ הגדל בשמורת השבטבטים) כאן בהגושרים
עץ זקוף צר וגבוה משמש לנוי ,יעור, ולתעשיה .גובהו עד 30 מטר.
גדל בישראל ליד מקווי מים וכפליט תרבות. מוצאו מארופה ומאסיה
נראה שעץ זה הוכנס ארצה כבר בזמנים קדומים.
נזכר בתנך (יחזקאל י"ז,5 ) בעץ הצומח ליד מים.
השמות צפצפה וערבה משמשים בערבוביה, ובשפה הערבית "צפצף"זה ערבה.
לרוב הענפים מקבילים לגזע, העלים ירוקים בצדם העליון,שעירים ולבנים מכסיפים בצדם התחתון
שפתם שסועה לאונות,בנשוב הרוח נראה העץ לעיתים כצבוע בכסף , הגזעים והענפים
הצעירים מכוסים בכליפה לבנה הצמח דו ביתי יש זכר ויש נקבה.
בארץ מגדלים אותו על גדות נחלים או בהשקיה,
משמש חומר גלם לעמודים,לקורות, למשברי רוח במטעים ,וכעץ נוי.נערכו ניסיונות לגידול אינטנסיבי לתעשיית גפרורים
מין קרוב לו בישראל הוא צפצפה שחורה , גדלו אותה בעמק החולה עבור סוליות לקבקבים
מקלות לשלגונים ורפואה.
עד כאן כפי שנכתב במקורות מדעים

ומעט מהידע שלי על מקום גדילתם בהגושרים

הצפצפות שלנו בעמק הנהר שנעלם בערוץ הרחב של נחל קורן היום
כאן אצלנו בבית בהגושרים
מי שניכנס לאתר פלגים כבר קיבל מעט חומר על המקום ,
העמק שבו צומחים בערבוביה טבעית הצפצפות והשבטבטים נוצר בתקופות שעוד היה אגם גדול
שחופו היה היכן שישוב הגושרים נושק,את קו השדות.היכן שהשיפוע גומר ומתחיל המישור.
בארך לפני 20 אלף שנה . ואולי מעט יותר. נהר גדול שזרם וניכנס אל אגם זה, דאג לגדל סביבו ובגבולו צמחיה רבה ועשירה .
התנהגות זרמי המים וכמותם המשתנה באגם, מעת לעת יצרה מצבים שונים. פעם מי האגם היו גבוהים וכיסו את צמחי הנהר שגדלו באפיקו הרחב (.החמצן אזל לצמחים אלו והם הושכבו על הקרקעית.)
ופעם כאשר הנהר העביר כמות גדולה של סחף טין ואדמה נקברו הצמחים תחתם ושוב חוזר תהליך של צמחים הגדלים בפשט הרחב של הנהר עקב כמות משקעים קטנה . וכך לאט לאט נוצרת שכבת קבול
שהיום אנו מוצאים אותה בעומקים משתנים של כמטר ויותר, שכבות אלו נגלים מידי פעם
כאשר לדוגמא : חפרו את היסודות לטורבינה החשמלית. וגם כשחפרו את היסודות למיתקן שפכים
ממזרח להגושרים . הטין שהושקע במקום עקב מים עומדים לסירוגין יצר שכבות טין שבולמות חלחול
מים . בתוכם ועליהם מצויים מי תהום. אשר בנקודות שונות יוצרים מעיינות. התעלה העוברת ליד שביל
ההליכה וגשר מתכת מונח למעבר מעל. מנקזת את מי המעיינות ומעבירה אותם לנחל קורן
מי מעיינות נוספים חודרים על ערוץ הזרימה בקורן (לפעמים רואים את בעבועם) כתוצאה מצינורות תת קרקעים בקירות הטרברטין והם מחדירים מים מאזור מי הפלגים העליון ( זכור לכם מזרימת הנפט לנחל)
וכך נוצר לנו תשתית טובה ביותר לגידול עצי הצפצפה השבטבטים כל עושר הצמחיה הירוקה.
מים = השקיה תת קרקעית. קבול =חומר הזנה מעולה חביב במיוחד לשבטבטים בתוספת עלים נושרים
של הצפצפות, התפרקות השבטבטים וצמחים חד שנתיים אחרים שגם הם חומר מזון נוסף, המטייב את הקרקע העמוקה. כל המערכת הזו יצרה תנאים טובים ביותר לצמחית הגונג'ל בעמק הנהר וליצירת נוף המושך את העין ויוצר מערכת איזונים טבעית ביותר. הבעיה מתחילה כאשר האדם מתערב בטבע המקום
הצפצפות במקום התחילו את חייהם הרבה לפני שחברי הגושרים הראשונים באו למקום . אולי בצורה טבעית ואולי התושבים הערבים הקודמים לנו דאגו לזה .אין בזה עניין . במציאות הם כאן והם גדלים ומתפשטים בצורה הטבעית

זכרונות בצורה כרונולוגית
מעט מהידוע לי עוד בהיותי ילד ונער כאשר נקלטתי בקיבוץ
אזור זה בזיכרוני ,הוא סבך צומח לא עביר וכדי לחדור לשם היה עלי לעבור על צינור ותעלת מים שהוביל אל ברכות דגים קטנות והלאה לגדולות יותר חורשת ח' גם היא הייתה סבוכה בצומח לו עביר
עם השנים בהתפתחות החקלאית שלנו ובגלל ברכות הדגים נכבשו חלקות חלקות מהטבע לטובת הישוב(אשמח לקבל תיאורים נוספים על המקום) ב1956 פעילויות כיתה כבר השתמשנו בחורשת הח'
וגם באימוני הנשק לפני מבצע סיני. בעת הזו התחילו למגן את קיבוץ הגושרים ונחפרו תעלות קשר
וגדרות תיל נמתחו מעל לעמק במקום שבו היום ראש תחנת הקמח מעל למצוק ועד קרוב לקבלה של המלון של היום . את העמק אפשר היה רק לראות מלמעלה , למטה סבך של צמחית נחל סבוכה שממנה מבצבצים לגובה צפצפות ועץ מילה אחד, היום הוא עוד קיים ליד מעבר המים לגן אירועים ליד הגשרון רק מתחת לבית ההבראה אפשר היה לרדת על מדרגות הטרסות עד לנקודת מים עם בריכת
שכשוך קטנה (אנגליה בפי ילדי המקום) גם שם הייתה צפצפה מרשימה שהיום בזקנתה היא מאבדת ענפים וצמרת , בתקווה שיניחו לה עד מוות טבעי
ב63 כאשר גרתי בצריף שליד הנחל (היום ביתם של רומש ולוי) פרצתי מעבר שביל ליד תחנת
הקמח שהייתה מוסתרת כולה בסבך במורד ושם מתחת לעץ האלה קשרתי את כלבי הצייד שהיו ברשותי ממש בגדת המים של הקורן. זה היה השביל הראשון ליד הנחל.
לותיקים שלנו בודאי זכור הסרט של טוביה החולב 1968 שבתמונות הרקע מצולמים הצפצפות שלנו כן אותם צפצפות שחלקם נגדע ב28/10/05 הם היו רקע מרשים לכפרו של טוביה החולב
מנחם גולן גילה את עמק הנהר שמאוד התאים לנוף ארופי של רקע הסרט(מוצא הצפצפה ארופי)
עד היום שוכב במקום חלק קטן של תפאורת הכפר. שגם הוא נירמס בשעת כריתה של צפצפה לידו

לאחר מכאן נולד לו מגרש הכדורגל הנושק לטבע הקורן וצפצפותיו שגם בתהליך זה אבדו חלק מהצפצפות במקום.

בסוף שנות ה70 מלחמת 6 הימים נפרצה דרך ביטחון בתחתית מצוק הנהר הנעלם היום( הדרך המובילה מבית הקומות החדש לברכת השחיה) נבנתה גדר ביטחון כל זה כמובן על חשבון טבע המקום
וצפצפות נוספות חסרו והורדו למען ביטחון הגושרים

תחילת שנות ה80 פורצים תוואי לצינור 27" צול לטובת טורבינה החשמלית וכל זה בתוך שטח
הצפצפות והשבטבטים ושוב יש דילול צפצפות ופגיעה נוספת בטבע

באמצע שנות ה80 ולקראת סופה ועדת תכנון מתחילה בפעילותה לפיתוח מערב האזור
להפוך את המקום לפארק הגושרים ולחלק מהתפתחות בית הארחה .
הורסים את גדר המערכת והכביש ומעתיקים את הגדר חזק מערבה לאזור בית הקברות
וכמעט ללא התחשבות בטבע הייחודי של המקום. ימי פיקניק בתוך הצפצפות וחגי העצמאות
והפיקניקים גולשים לתוך סבך הצמחייה שמגולח מתחת לצפצפות . כדאי לכם ללכת לשמוע
את סיפורם על המקום, רק חבל שאיננו מבינים שפתם
וגנן הישוב ומאוחר יותר של המלון מכסח מרסס ומתקדם לתוך החלק השמור ומוגן ביותר ע"י הטבע עד לגדת הנחל של הקורן ואפילו פורץ דרך לטקטור בתוך שטח גן העדן שעד אז עוד מידי פעם
קראו לו כך הראשונים כן גן העדן האבוד. ויום אחד נולד שם מעבר נחל לשטח שעשועים חדש
לילדים טרקטורים בבוץ ועוד פעלולים

שנות סוף 80 תחילת 90 התחלתי לגייס תמיכה ציבורית בקיבוצינו כולל פעולת הסברה למנהלי ועדת תכנון שהבינו כבר שיש צורך לשמור על החלק הטבעי והמיוחד והייתה אוזן קשבת לשימור החלק
שעוד היתה אפשרות לשמר כטבעי ללא התערבות אדם

1990 מהפך לטבע מנהל המלון שרוליק קנול נירתם למען הרעיון של מלון עם שמורת טבע שבילים בטבע וטיולים ייחודיים בארץ פלגי מיים כאשר אני מוביל, מתכנן, יוזם וגם מבצע בפועל
את שימור המקום למען הקהילה בקיבוץ ואורחי המלון. כמובן שבתחילה עם הרבה חיכוך
ואי הסכמות עם גופים אלו ואחרים ולאט לאט חדרה בציבור התחושה של צדק לטבע ולנופי המים שלנו הייחודיים והמושכים עין ונשמה.
כך התחילו הצפצפות לנשום לרווחה, מביטים מלמעלה בסיפוק
והקלה ,שומרים עלינו !!!!

תאור עונות חיים בשמורה
חורף חורף בימים ספורים בלבד מחזה שאין שני לו מגיע יום השלכת ומי שביום זה הולך בין עצי הצפצפות המחזה הנגלה לעיניו מרגש במיוחד במשך שעות יורד גשם זהוב מצמרות העצים
ולאט לאט צובע בזהוב את השבילים והקרקע שמתחת לצפצפות כמו אות משמים כל העצים יחד. גשם
עלים מתנדנד באוויר השמורה, נוחת ברכות על העומדים מתחת ככסות שלג זהוב . כמו שעבר במקום
רצף המרצף באריחי עלים ולעומד בגדת הנהר הקדום לפתע רואה את הגדה השניה של העמק ממול
כי הצפצפות השילו את כותנותהם ונשארו במערומיהם, אין דאגה לשלומם הם נכנסו לתרדמת החורף שלהם זקופים ישרים ואפורים השבטבטים למרגלותיהם כבר מיזמן הורידו ראשם השחירו גבעולם
וחלקם מתחיל להתפרק ולהעלם ולהפוך למזון לעונה הבאה
על חלק מהצפצפות נראים סימנים אלימים של זחל שנבר בלב הצפצפה החליש את מרכז העצה
חוזקו של העץ נחלש אולי גם עקב הזדקנותו ואי יכולתו להתגבר על תהלך נתון זה
יותר ויותר חללים נראים בעץ הצפצפה הפגוע. שם מחטטים בנמרצות הנקרים ו הדררות הבונות את
קניהם וגם מקומות מסתור לימי הגשם
מעונה לעונה בימי חורף קשים הרוחות מנדנדות את צמרות העצים הגבוהים ויש כאלו שכוחם לא עומד להם והם קורסים ונופלים על אחיהם החזקים והחסונים יותר.
(אם יהיו פחות עצים העץ יפול לקרקע וירסק את ענפיו בחבטה עזה יותר) ככל שלא תהיה התערבות יד אדם הצפצפות יעזרו זה בזה , כאשר יש יותר עצים בחורשה גם רוחות החורף החזקות יבלמו טוב יותר.
. עונת החורף מגיעה הגשם מרטיב ומרכך
את העצים השבורים ומעלה מינים שונים של פטריות היושבות אוכלות ומפרקות את עץ הצפצפה לאט וביסודיות . והופכות אותו לחומר אורגני זמין לשורשי העצים הממתינים לחיים חדשים
באביב המתקרב.
וכך שנה שנה נוספים בחורשה מצבות של צפצפות זקופות בחצי גובהם כרותות ראש כטוטם אינדיאני מפוסל חללו של העץ משמש מקום מסתור ללטאות חרדונים וציפורים ורמשים שונים
הגשם כמעט חלף לו סוף חודש פברואר מגיע הוא חודש שבט . השבטבטים מתעוררים
מרימים רגל חשופה ללא עלים מחטניים ובראשם שיבולת מלאה בנבגים מיניים לפיזור בעזרת הרטיבות והמיים שעודם בנמצא.. כי עונת הגשם עדין לא חלפה .עוד שבועיים חולפים להם,
ומתוך האדמה הספוגת מים צצים להם מאות של תינוקות שבטבטים שהמתינו בסבלנות
בתוך חלקי השורשים השחורים מתחת ליפני הקרקע ביודעם שמעליהם ניצבים הצפצפות כדי לשמור עליהם מיפני חום הקיץ והשמש הקופחת.
גם ענפי הצפצפה מתחילים להתעורר עיניהם,ניצניהם, תופחים ופקעותיהם מתחילים להתעורר
ללבלב, להוריק, מסתכלים כה וכה לראות מי שרד את ימי החורף הקשים ( וגם מי נעלם כתוצאה
של כריתה לא צודקת שהשנה פגעה בהם} ומי נישאר במערומיו או קרות ראש.
העצים שואבים במרץ את המזון והמים שהוכן להם משיירי הצמחים של הסתיו שחלף וגם על מעמקי האדמה שולחים שורשיהם .שם רובץ הכבול הטוב והמזין. הצפצפה מתחזקת ומעלה עוד ועוד מזון במעלה העץ החסון
ומזין את העלים הקולטים גם את אור השמש. מעבד המזון הגדול הופך את התרכובת לסם החיים הנותן מרץ לצפצפה לשלוח ענפים נוספים ולטפס עוד לגבהים ולהצל על כל הסובב ובמיוחד לשמור מהשמש המזיקה לשבטבטים הירוקים המתרפקים בצל הצפצפות
צפצפות רבות שולחות שלוחות ומוציאות חוטרים חדשים מהם מתפתחים עצים צעירים שבבוא הזמן
יהפכו לעצים גדולים ויהוו המשך לדורות של צפצפות במקום ייחודי זה. רק שהאדם לא יקלקל.

השמש מחממת הקיץ בא בעומק הקרקע יש מספיק מים ומזון רוחות כלילות נושבות עלי
הצפצפה נעות הילך ושוב ולעיני המבקרים בשמורה המביטים
לצמרות הצפצפות, נידמה שהעצים לבשו כסף בעליהם צבעי הירוק וכסוף מתחלפים במהירות
והצבע הכסוף שולט במבט

וכך עונות חולפות . עצים חדשים גדלים ותופסים מקומם בנוף ומחליפים לאט לאט את אלו שהלכו
בדרך הטבע

בימים האחרונים המקום ניראה שונה מימים ימימה ,, שבטבטים רמוסים בעקבות גלגלי הטרקטור הכבד שבא עם קבוצת אנשים שמשורים היו בידיהם והפרו את שלוות המקום
ללא רגש פצעו חתכו כרתו ראשים וזרועות של עצי צפצפה ואלו האחרונים לא יכלו להרים קול
וגם לא לטלפן לעזרה (אילו שמעתי את קולם הייתי עוזר ומונע פגע בהם ) היום נראה המקום כשדה קטל גזעים גדולים בערמות סביב, חלקי ענפים פזורים בכל מקום שאריות נסורת
וגדמים נטושים.

בימים אלו הוגשו בקשות לדיון בהנהלה של הישוב כדי למנוע בעתיד מקרים כאלו.
היום יש חוקים שעוזרים מאוד בהגנה על עצים צומח וטבע יחודי ולאלו שמעלים מחשבות שונות לשינוי בטבע זה תזכורת

כל עץ לכריתה באשר הוא, יש לבקש אישור ראשוני לכריתה מההנהלה המוניציפלית בישוב
הנהלת הישוב מעבירה בקשה לאישור למהנדס המועצה. השולח פקח לבדיקת נחיצות פעולה זו
ורק לאחר אישורו עוברת בקשה לקרן קימת שגם שם הפיקוח די חמור
ולציבור כולו תושבים חברים אתם מבקשים לעזור ולהעביר מידע על פגיעה בצומח לעובדי הנוי
אלי או להנהלת הקיבוץ ושלא יעבדו עליכם

ראו הוזהרתם לא לתת יד לפגיעה בטבע שלנו כאן בהגושרים.