חדשות סוף שנת 2012 בעמק הנהר שנעלם

רשימה זו בסימן הגנה על עצים בגדת הנהר העתיקה

חדשות עמק הנהר שנעלם    סוף שנת 2012

למי שעוד לא יודע,  עמק הקורן המדובר, זה השקע הגדול בהגושרים , הכולל את מדרון המלון שעליו בנויים כמעט כל מתקני  מלון בטבע, כולל כביש הכניסה, ועד לברכת שחיה, בצד מזרח, ובצד המערבי, מדרון בית הקברות וכביש מערכת של הגושרים,  שבמרכזו עובר נחל קורן של היום זה כולל גם את העמק הצפוני עד כמעט דג על הדן .

     העמק הצפוני  יום א 25/11/2012  לאחר הגשמים האחרונים,יצאתי לסיור וטיפול בשביל הנחל הצפוני, זה שבועיים שלא ביקרתי, הפטל התחיל לסגור מקומות בשביל, לכן פעלתי בגיזום להוריד חסימות כמו כן גם קנים יבשים ושנית גדולה נרטבו והתכופפו לתוך השביל  גם אותם גזמתי, הדגים קיבלו אוכל בפינת האכלה, על גזעים וענפי עצים יבשים שנרטבו בגשם גדלים פטריות שונות, גזע תאנה גדול שוכב במרכז השביל יש להביא מסור חשמלי ולנסרו, 2 עצי תות סוגרים בנקודה מסוימת את השביל עקב כובדם, יהיה צורך לגזום ולסדר גזע חדש, עץ צפצפה גדול מתוך שניים, שנישרף בשרפה הגדולה מימי המלחמה,קרס ונפל מערבה,ויצר בנפלו גשר גדול על ערוץ הנחל, כל תחתית הגזע התפוררה, הרטיבות יצרה חולשה, ויחד עם הרוח החזקה, הכריעו  אותו, במקומות רבים רואים את צמח המורית הגדולה, מתחילה לצוץ מהאדמה המוצלת, ועלי השלכת מעצי התאנים מתחילים להצטבר על האדמה הרטובה,

  העמק הדרומי   בתוך הגושרים, מתחילים בביצוע תוכנית שינוי בכביש הכניסה להגושרים ולמלון,  ולכן כל העצים בשטח התוכנית סומנו במספרים, למעשה הפינה האחרונה ששמרה על צמחיה מקורית במדרון עמק הנהר, ובשולי הכביש עומדת להעלם, וכך יבוא הקץ על הקטע האחרון הלא פגוע של גדת הנהר העתיקה, בפינתו הדרומית קרוב לקצה מעלה כביש הכניסה למלון, עומד לו שנים רבות עץ שקד בעל גזע גדול, שכל פעם שעבדו בסביבותיו דחפו  אדמה לכיסוי המדרון, וכיסו את גזעו המקורי, והיום זה נראה כאילו יש לו 4 גזעים הפונים לכל עבר, ב21/לנובמבר סומן העץ בסרטים אדומים, קיבל מספר צבוע על גזעו 35 , ומתכננים להוריד אותו כי הוא מפריע למדרכה שתיבנה במקומו, העברתי את התנגדותי לחיסול עץ זה למוסדות הישוב , למהנדס המועצה, וליערן קק"ל,  ונוצר מאבק לשימורו

לפניכם תהליך דו שיח תכתובת באימל לטובת העצים  בגדת העמק.    

כך השקד נראה לפני העבודות בשטח

יש מאבק , לפי תיכנון במקום העץ יש מדרכה

מאבק להצלת עץ שקד עתיק

ל: צוות לאיכות סביבה הגושרים

שימעון עבודה; רוטשילד עמרי; נמה סלע; נעמה אביגל; וירג'יניה לנצינגר; ליואר הר שגיא; יונתן גל; חבלין צביקה; רייס יהודית ושמעון; דינה קינן; גופר; Omri Rotshild: הצלת עץ השקד

לכולכם שלום   13/11/12

עץ השקד הזקן, כבר  4 ימים עומד בסימן שאלת חיים, כאשר על גזעו הישיש  יש צלב לבן   וסרטים אדומים תלויים משני ציידיו , בתוכנית פיתוח המלון , כבישים ומדרכות , הוא ממוקם במקום שבו עוברת מדרכה עתידית,

  יש אפשרות להשאיר את השקד היפה בכניסה ,למלון שזו גם הכניסה לשכונת הצעירים החדשה, שכונת גדות הנחל, ולכן יש צורך, שכל אחד מכם, ייתן יד להצלתו ממות מחפיר ,

אני פונה לכל אחד ואחד מכם  חברים, תושבים,  וכו,,,   עשו מעשה, פנו למקבלי החלטות, ושנו את גורל העץ, שקד סמל לחג העצים, סמל לראשית לבלוב וצמיחה, סמל לאיכות סביבה,  כתבו  מכתב  ,או אימייל, או בטלפון, או פנים אל פנים לממונים בישוב,

על תתנו יד להשמדתו של עץ השקד,  עשו מעשה למענו. פנו ל מנהלי הישוב, למענו ולמענכם, מדרכה אפשר להזיז, בטון אפשר לשפוך בכל מקום, מהיום למחר ,עץ  מבוגר כזה  לחדש לא ניתן, ולשתול במקומו, ולהגיע לממדיו לוקח למעלה מ50 שנה, היכן תהיו אתם לאחר שנים אלו,

השקד מבקש רחמיים על חייו,  לכו ושאלו אותו.

(נשלח לכל מי שהיה לי את כתובתו)  

אורי דימנד

   Tom Brustin brustin.tom@gmail.com

למיטב ידיעתי פגיעה בעצי פרי מנוגדת לחוק יש לפנות לקק"ל ואם כבר נעשה המעשה להגיש תלונה ולקנוס את העבריינים

אילה רחימי                                                                                                                              

מבט על השקד הפורח תוך עבודות בשטח,גילחו את כל הסביבה הטיבעית

אני איתך בלב ובנשמה לא נכון להוריד עצים שכאלה יש להם כבוד גדול אסור לפגוע בהם…     

נקודות שעלו בישיבה:  25/11/12  של צוות איכות סביבה

–           כל בעיה שנראית לעין, יש לכנס בדחיפות את הצוות לדון בה לפני שמוציאים את הנושא החוצה (הנהלות, רשויות) .

–           שמעון וצביקה הינם גם חברי צוות ועדת תכנון, כל הנושאים שיעלו בוועדת תכנון המתקשרים לאיכות הסביבה יובאו לדיון וטיפול הצוות.

–           לדרוש מגל מנהל הקיבוץ לפרסם לחברים כל תוכנית שצריכה לצאת כמו שנעשה בכל הרשויות החיצוניות  לבדוק האם יש תקנון ועדת תכנון.

–           להמשיך לבדוק מול איתן רחימי מנהל מלון, וגל מנהל אג"שח התפתחות העבודה בשטח.                                           הצוות ממנה את אילנה גופר להיות איש הקשר מול איתן מלון בטבע.                          אילנה תביא לצוות את התסקיר על פיתוח השטח ברגע שיתקבל במלון.

            להוציא מכתב תשובה לאיתן.                                                                                         באחריות אורלי סטוט –  בוצע –  הועבר לצוות להגהה. –   

חברים שלום

מבקשת שתעבור על המצורף לפני הפצה.

לכבוד מנכ"ל איתן רחימי מלון בטבע  הגושרים

הנדון: פיתוח כביש כניסה לקיבוץ.

צוות איכות הסביבה התכנס ביום א' ה-25.11.12 לדון במהלכים שנעשו ע"י אורי דימנד בנושא הנ"ל.

הצוות החליט למנות את אילנה גופר כאיש הקשר מול המלון בכל הליך הפיתוח.

אנו מבקשים להעביר אל אילנה את תסקיר הפיתוח ברגע שיתקבל על מנת שנוכל לראות ולהבין את ההליכים המתוכננים בשטח.

נשמח לשיתוף פעולה בהמשך.

(שמעתם פעם את המשפט פקה פקה, מדברים ולא עושים למען עץ – אורי)

                                                                                                                        בברכה

                                                                                                 צוות איכות הסביבה  –

בוקר טוב!

2.         במכתב "פיתוח כביש…", אני חושבת שכדי להוסיף, בסיום: "בינתיים, אנו מבקשים ששום צעד לא יבוצע שיגרום לנזק לעצים שנמצאים בשטח הבנייה המתוכננת" (בטח, אפשר לשפר את העברית שלי..)

3.         כללית: אני חושבת שעדיף, לפחות בכותרת, להכניס/להזכיר את הנושא הספציפי: שמירת עצים.

4.         במשפט שמזכיר את אורי, אני חושבת שאפשר לנסח בטון שפחות ביקורתי…לכולנו בצוות, יש אותה המטרה: שמירת העצים, כמה שאפשר. חלוקת הדעות היא מבוססת על הדרך בלבד.

5.         ובנפרד (לא קשור למכתב לאיתן), כצוות, יש מקום למסור לאורי תודה שהוא היה מספיק ער, וזה גרם לתשומת לב של כולנו, אפילו אם לא מקובל עלנו שהוא כתב בשם הצוות.

בתקווה לכביש כניסה ירוקה, – וירג'יניה

מצרף את הערותיי במסמך המצורף.   תודה   ליאור הר שגיא|

לכבוד מנכ"ל איתן רחימי מלון בטבע הגושרים

הנדון: פיתוח כביש כניסה לקיבוץ.

צוות איכות הסביבה התכנס ביום א' ה-25.11.12 לדון בהשפעות הסביבתיות הצפויות להיגרם מעבודות הפיתוח בכביש הכניסה לקיבוץ ובפרט בנזקים הצפויים לעצים הוותיקים, בעקבות פנייתו של אורי דימנד בנושא.

הצוות החליט למנות את אילנה גופר כאשת הקשר מול המלון בכל הליך הפיתוח על מנת שנוכל לעבוד בתיאום ובשת"פ ובכך למנוע ולצמצם מפגעים סביבתיים ככל הניתן.

אנו מבקשים להעביר אל אילנה את תסקיר הפיתוח ברגע שיתקבל על מנת שנוכל לראות ולהבין את ההליכים הסביבתיים המתוכננים בשטח. ובינתיים אנו מבקשים שלא תבוצע שום עבודה באזור שעלולה לפגוע בחי ובצומח בשטח הבנייה, ללא תיאום מראש.

נשמח לשיתוף פעולה בהמשך.  בברכה  צוות איכות הסביבה                                                                                                                       –

לכבוד מהנדס המועצה                          15/11/2012

  אורי אמיר שלום

הנדון: הורדת עצים  (כריתה)

בהגושרים בתוכנית כביש הגישה החדש למלון, מתוכנן הורדת עצים מסיבית, בין העצים שסומנו היום להורדה, ישנם שני עצי שקד  גדולים, שאחד מהם  גילו יותר מ-50 שנה, עצים אלו חלקם הגדול ליווה אותנו שנים רבות בכניסה להגושרים, ובמיוחד עץ השקד הגדול הפורח כל שנה בלובנו  ומפארת את סביבת הכניסה למלון ולישוב.

היום היו כאן מודדים מטעם סבאג מהנדסים, ראיתי את מפת התכנון לראשונה וכל העצים כולל השקד סומנו להורדה ופגיעה,  לפי מידע שנישלח לחברי הגושרים  תחילת עבודות ב25/11   ויש לשער שכריתת  העצים אולי תקדים ליום הביצוע .

היות ואתה הוא החותם על גזר דינם של עציים לחיים או למוות, אנו מבקשים בכל לשון של בקשה לא לתת יד לפגיעה בשקד הישיש, ואם יש צורך לתקן בתוכנית,  העץ יותר חשוב ממדרכה, ויש לשמר את השקד.

ואנו פונים לכל מי שיש לו יד ורגל בעניין שימור עצים  לעשות מעשה

צוות איכות סביבה  הגושרים

שמעון, אילנה   הראלה , אורי.ד  ועוד….

מצטרפת לרשימה. דבורלה

אורי,כל הכבוד לך על תשומת הלב!  לעץ זה

אורי שלום

לדעתי טרם הגיעה הבקשה לכריתת העצים. ובכל מקרה החותם הסופי הוא הקק"ל ולא אורי אמיר.

העברתי לו את פנייתכם  יום קסום ונפלא  מיכל אדמון מזכירה – אגף הנדסה ותפעול מ.א. הגליל העליון

חברים יקרים,

אנא נסו למצוא פתרון אצלכם. אם פונים לרשויות הם חייבות לעצור, לתקוע, לערוך בדיקות היתכנות ומדובר בזמן בלתי מוגבל.

              חבל!         אני מאמין שתצליחו. בברכה  אורי אמיר מהנדס המועצה

לאורי שלום, אני ממש לא מכיר את התכנית ובוודאי שצריך לעשות כל מה שאפשר להציל עצים.

לידיעה, אני במעמד של ממליץ. הק.ק.ל היא המאשרת וזה אך ורק בסמכותה.

למועצה יש מומחה לעצים שעובד אצלנו יום בשבוע (איש קק,ל לשעבר 20 שנים) ואבקש ממנו לבוא לראות. להמלצות שלו יש משקל גדול.     בברכה  אורי אמיר  מהנדס המועצה

אורי דימנד ושאר חברי צוות איכות הסביבה

שלום לכם,

אתה וחבריך פשוט מצליחים לאכזב אותי כל פעם מחדש!

למה זה טוב להוציא מייל כזה בתפוצה כזו?!

האם מישהו מכם פנה אלי או אל גורם מוסמך אחר מטעם המלון בנדון?

האם אורי אמיר צריך לבזבז את זמנו ולהתעסק בכך לפני שנעשה הברור הפנימי?

כל כך קשה לפנות ישירות ולברר במקום לפני שעושים רעש מיותר?

היגיע הזמן להשתחרר מ"תסמונת הגננת" ,ולהיות מספיקים הגונים וישירים בשיחה / ברור והבעת דעה אישית.

בברכת בריאות ושלווה לכולנו,

איתן רחימי   מנהל מלון בטבע

From: stott [mailto:stott@hagoshrim.org.il]

Sent: Sunday, November 18, 2012 7:51 PM

To: מנכ"ל – מלון הגושרים;

Cc: 'גל דימנד'; 'וירג'יניה לנצינגר'; 'אורלי'; 'גופר'; 'חבלין צביקה'; 'נמה סלע'; 'שימעון עבודה'

Subject: RE: הגנת עצים

איתן שלום

רק עכשיו יצא לי לקרוא את המייל.

אורי ניסה לשתף אותי בכל העניין ביום חמישי האחרון ואני הייתי טרודה בענייני עבודה ועניינים אישיים  כך שלא התפניתי להקשיב לכל העניין.

המייל נשלח בשם חברי הצוות וללא אישורם בכל אופן כך נאמר לי ע"י חלק מחברי הצוות.

לא הכרתי את כל הסיפור אך בברור שעשיתי עם מייקל נודע לי שבישיבת ועדת תכנון האחרונה עלה נושא זה ושם דווח על כך שברוב העצים לא פוגעים, יתכן שיהיה צורך לגזום חזק או להעתיק עץ או שניים וכמה שידוע למייקל הדבר יעשה עם האישורים המתאימים על פי חוק וכך אני מקווה שיהיה.

בעבר היו מקרים בהם עצים נכרתו ללא אישור וזה כנראה מביא למצב של חוסר אמון.

אני מאמינה ומקווה שדברים כאלו לא יקרו בעתיד ובכך יוחזר האמון

בתקווה לשיתוף פעולה בהמשך.

אורלי.     מזכירה תכנית הגושרים,    מזכירת  צוות אכות סביבה

הערה של אורי: לפי חוק יש אפשרות לערער  על הורדת עץ  אפילו שהוחלט לפי חוק לעקור  ,

אורלי שלום,

ראשית תודה על התייחסותך.

אני לא בטוח שירדת לסוף דעתי לגבי ההתנהלות וההתנהגות הקלוקלת במקרה זה (וזו לא פעם ראשונה).

יחד עם זאת אני מעדיף לא להמשיך התדיינות זו דרך המיילים.

בברכה,

איתן רחימי      מנהל המלון

 חברים שלום

   את פניתי העברתי לאורי אמיר עכשיו,  תורכם לכתוב אימל לאורי אמיר בקשת חנינה על העץ,  מבקש העתק אלי, אם לא תעבירו אימל לאורי אמיר , זאת אמרת שאני לבד במערכה זו,ואני רוצה לדעת אם כך הדבר,  כתובת אמיר  מהנדס המועצה  uria@galil-elion.org.i           אורי דימנד

לחברי הגושרים   22/11

מצורפים צילומים מנוף הכניסה למלון, שבעבר היה נוף הכניסה לקיבוץ הגושרים, בפינת הימנית במעלה הכביש לפני הכניסה למלון חי לו עץ שקד ישיש, שיש לו הרבה מה לספר מאז הולדתו, ולמיטב ידיעתו כל תושבי הגושרים  ומבקריו, עברו לידו, מי שהמתין לטרמפ, לאוטובוס, או קבע מקום מפגש, או מי שיצא לטיול רגלי לעבר שער הקיבוץ, היום סימנו אותו כלא נחוץ בנוף שלנו,  כדאי לסלק אותו תמורת מדרכה מבטון

כל מי שרוצה בהישארותו, שיעשה מעשה, ויפנה להצלתו  – אורי דימנד    

גן הילדים בא להזדהות אם המאבק להצלת השקד

  אל גל ורחל מנהלים :

אני מצטרפת לבקשתו של אורי.

דבורלה.  מרכזת מועדון ותיקים

Gal Dimand gdmm@hagoshrim.org.il

גם אני מצטרף לבקשתו של אורי

יום חמישי 22 נובמבר 2012 21:47

לצוות  איכות סביבה חשוב לך לשמור ולהגן על עצים?  מידע זה מיועד לך!  ישראל גלון, משרד החקלאות

מה עושים "רגע לפני"?

כדאי לגלות ערנות באתרים, שבהם מתוכננים בנייה או פיתוח וצומחים בהם עצים. מומלץ לבדוק בעת הפרסום הראשוני אודות הבנייה, אם העצים סומנו בתוכניות ואם מתוכנן להשאירם. יש לבדוק אם קיים חשש להתקרבות לעצים קיימים במהלך העבודות, ואם הללו עלולים להיפגע. אם אכן מתגלה סכנה כזו, נא לפנות לפקיד היערות הארצי של הקק"ל או לפקידי היערות בשלוש הערים הגדולות באגף שפ"ע, ולבדוק אם ניתן היתר העתקה או כריתה. אם לא ניתן ההיתר, אזי קל להגן על העץ; אך במקרה שניתן היתר, ונראה שאין סיבה לפגוע בעץ, מומלץ לפנות לפקידי היערות הארציים בקק"ל או במשרד החקלאות, ולערער על ההחלטה. כמו כן, ניתן להיעזר בעמותת "אדם, טבע ודין" בת"א, המסייעת בהגנה על עצים. איסוף חתימות, שיצורפו לערעור, עשוי לסייע. בידכם להגן על עצים ולהצילם! גם עץ אחד שווה את המאמץ

עצים רבים נצלו מכריתה או מהעתקה (שכמוה ככריתה), הודות למודעותם ולהתערבותם של התושבים. גם עץ אחד שווה את המאמץ. זכרו, עץ בוגר שנכרת – לא ניתן להשיבו, ועד שיצמח עץ חדש במקומו, תחלופנה שנים רבות.

24/11/12   לכל המכותבים

חברים-מה קורה לנו, האם שכחנו איך מדברים אחד עם השני ודרך התקשורת היחידה היא המחשב?  האם הדרך הטובה , המהירה והיעילה ביותר להבהיר אי הבנות, להעיר הערות ולהתייחס לדברים אינה פשוט לפנות למי שאחראי ,או מבצע, או מתכנן לבצע ולהיפגש  אייתו , לצאת יחד לשטח , עם התכניות ולהחליט ביחד מה עושים?  ( אתה נאיבי או שעושה את עצמך ככזה אורי)

אני קורא במייל זה, לכל המכותבים ליזום פגישה דחופה עם איתן מנהל מלון , לצאת אייתו ועם המתכנן לשטח ולנסות לפתור את בעיית העצים העומדים לכריתה, וזאת לפני שאנחנו מאבדים שליטה על האירועים.

דיברתי על כך עם איתן – ומתברר שהוא כלל אינו מכותב לכל הנושא הזה. אורלי – תארגני בבקשה פגישה דחופה , עם איתן בעניין

                   צביקה חבלין.  בצוות ירוק   בוועדת תיכנון, וחבר בהנהלת הקיבוץ.

    מנהל הקיבוץ   גל שלום      יום חמישי 22 נובמבר 2012 21:03       

  הגנה על השקד   לפני שאני פונה לגורמי חוץ ארציים אני פונה פניה אחרונה,  לעצור תכנון הורדת השקד  הגורמים שאפנה אליהם

חגי שניר, פקיד יערות ארצי :   03-9485816,   03-9485264, trees@moag.gov.il

ישראל גלון, פקיד יערות ארצי : 03-9485314, 03-9485887, isgalon@shaham.moag.gov.il

פנינה איטח, ראש ענף יערות והדרכה:   03-9485816, pninae@moag.gov.il

יש להגיש התנגדות לכריתת/העתקת עץ על ידי שליחת טופס ערר.

מומלץ לכתב אותנו בכתב ההתנגדות על מנת שנוכל לסייע במידת הצורך  -אורי  דימנד

מאת: אורי דימנד ‏[uri-d@hagoshrim.org.il]‏ נשלח: ‏‏יום ראשון 25 נובמבר 2012 13:55

‏‏אל: שמעון אלגרבלי עוזר יערן נושא: Fw: עץ שקד בהגושרים

 לכבוד קק"ל  שמעון אלגרבלי שלום   הנדון: עץ שקד

   בהמשך לפגישתנו בהגושרים בשבוע שעבר,

מבקש לדעת, מה גורל עץ השקד, בכניסה למלון קיבוץ הגושרים, כפי שראינו יחד העץ מסומן להורדה, ויש התנגדות לפגיעה בעץ זה,  היום אני גם רואה שעל העץ מסומן  מספר 35, בסקר

  מבקש מידע, מה לעשות, וכיצד לנהוג כדי להגן על עץ קשיש זה, ואם יש צורך לפנות לערכאות גבוהות יותר,  אורי דימנד   הגושרים

 

From: ShimonE@kkl.org.il

To: uri-d@hagoshrim.org.il

Cc: AviramZ@kkl.org.il ; AyalaE@kkl.org.il

Sent: Sunday, November 25, 2012 2:52 PM

Subject: ‏‏RE: עץ שקד בהגושרים

אורי שלום,

בבדיקה שערכתי עדיין לא הוגשה בקשה לכריתה או העתקה, כמו כן לא הוגשו תכניות לאישור,

עד שלא תגיע בקשה כזו לא נוכל לעשות דבר, באפשרותך לפנות לאורי אמיר הממונה על בדיקת הבקשות ולהביע את התנגדותך לעקירת העצ/ים,

בברכה  שמעון   קק"ל

De: ilana gofer <goferim@yahoo.com>

Para: "uria@galil-elion.org.il" <uria@galil-elion.org.il>

Enviado: Lunes, 26 de noviembre, 2012 9:49 P.M.

Asunto: השקדיה

אורי אמיר   מהנדס המועצה

 שלום ובוקר טוב! אני מצטרפת למכתב שאורי דימנד כתב לך ומבקשת להתייחס לעניין בדחיפות ובכובד ראש. השקד המדובר הוא סמל וגאווה של הישוב יושב בפתח של המלון שכרגע מפתח כביש כניסה חדש ועם זה  הורדה של כמה ראשים ירוקים חשובים לסביבה לא פחות מהכבישים. לטיפולך. תודה מראש    אילנה גופר – חברת צוות איכות הסביבה של הקיבוץ.

אילנה גופר,  חברה בצוות איכות סביבה

From: Shimon Reiss [mailto:sreiss@naandanjain.com]

Sent: Monday, November 26, 2012 8:32 AM

To: אורי אמיר

Cc: אורי דימנד

Subject: עץ שקד בכניסה להגושרים אל: אורי אמיר מהנדס המועצהאני רוצה להצטרף לבקשתו של אורי דימנד לעשות כל מאמץ על מנת למנוע את כריתתו  של עץ השקד בכניסה לקיבוץ הגושרים

העץ המרשים הפך לסמל בעיקר בעונת הפריחה שלו לשמירה ולהתעוררות הטבע

כאחד שמלווה את פריחתו לאורך שנים רבות  אני מבקש לעשות הכול על מנת להשאיר אותו במקומו

ולסמל עבורנו את תחילת הפריחה ושמירת הטבע

בברכה  שמעון רייס – חבר בצוות איכות סביבה, וחבר בוועדת תיכנון  קיבוץ הגושרים

Shimon Reiss

בנתיים קיבוץ הגושרים פועל ע"פי החוק בעניין הבדיקות המחייבות – בדיקות של אגרונום מוסמך אל מול תכנית הכביש ובחינת האפשרויות וכו'.לאור רגישות הנושא, אבקש מפקיד היערות – ק.ק.ל לבוא ולבדוק אישית.

אני מאד מקווה שיתאפשר פתרון גם אל מול חוקי ותיקני התעבורה לנסיעות אוטובוסים בשני הכיוונים. גם את נושא בטיחות לאנשים חייבים לבחון ולראות את התמונה השלמה. אשתדל להגיע ביום ה' ולראות בעצמי.

    בברכה

  אורי אמיר

מהנדס המועצה

                                                                                                           

היום יום ראשון, 25 נובמבר 2012 נפגשנו איתן רחימי, צביקה חבלין  והח"מ לראות באיזה עץ מדובר, וזאת כמובן אחרי הדרכה מפורטת שקיבלתי מאורי דימנד בשבת אתמול.

גם אנחנו למדנו על הנושא מהמייל שהופץ לכלל הציבור.

אז נכון להבוקר ונכון לבכלל אף אחד עוד לא הולך לעקור כאן שום עץ!

הסימונים על העצים הם סימונים של סקר עצים שנערך ע"י קבלן במטרה למקם אותם על תכניות הבניה.

בשלב הבא ישבו המהנדסים ויגדירו איך משלבים את העצים בתוכנית ואם ימצאו עצים שתוכניות הבנייה עלולות לפגוע בהם יבדקו אפשרויות העתקה או עקירה.

וגם אז אף אחד לא עוקר או מעתיק שום עץ בלי האישורים המתאימים.

בעיקרון ע"פ התוכניות לא אמורה להיות עקירה של עצים בצד המזרחי של הכביש כלל ובצד המערבי תתבצע כריתה מבוקרת של מספר עצים.

טוב שאורי העיר את עיננו בנושא עץ השקד, חבל שלא עשה זאת בשלב מוקדם יותר של התכנון, ובחר לעשות זאת בפנייה פומבית לכלל הציבור ולגורמים שמחוץ לקיבוץ ולא בפנייה אישית למי שמטפלים בנושא ישירות.

אבקש להזכיר לכולם, ברגע שאנו מוצאים נושא פנימי של הקיבוץ לדיון ציבורי אל מחוץ לקיבוץ אנו חושפים את עצמנו לאפשרות שגם אם מאוד נרצה יתכן שכבר לא נוכל לפתור את הנושא בעצמנו ואנו מפקיעים את זכותנו לקבל החלטות פנימיות לבד ומכפיפים את עצמנו לדעת הקהל ולמערכות ציבוריות שהאינטרס שלהם אולי אינו זהה למטרות שלנו.

נמשיך לעדכן על כל נושא הפיתוח במלון וגם על הפתרון שימצא לעץ השקד.

בברכה גל דימנד  מנהל הקיבוץ

(למה זה נראה לי כפתרון הסופי,  ראו את כל העצים הממוספרים, כמו על הידיים של

הניצולים מגרמניה)  אורי

נשלח  לכול מי שהיה לי כתובת,  העתק לאורי אמיר

בע"ה  עץ השקד    סיפור  משל

איש אחד זקן וטוב היה, בחצרו גדל לו עץ שקד נפלא.

והיה העץ מתנשא למרומים, ופרותיו המרובים עסיסיים היו ומבורכים.זקַן האיש, וגם העץ זקַן מאד.

הלך האיש לעולמו, והשאיר בחצרו בנים שלושה, ובת אחת. ועץ.

אך זה העץ – מחלות תקפו אותו, חיותו נתדלדלה, עליו נשרו וענפיו היבשים עלו באש. לא נותר בו כי אם הגזע לבדו. עמדו ונחלקו הבנים מה לעשות בגזע העץ הזקן:

הבן הבכור, שגדל בצל העץ וזכר את ימיו הטובים. הבן הבכור שנפשו נקשרה לעץ הזקן ובימי עלומיו כבר קרא את שם משפחתו "שקדי", התנגד בכל תוקף לכרות את עץ השקד: "דווקא כך ראוי לו שיהיה" – אמר – "עץ עתיק וזקן, שעברו המפואר ניכר עליו והותיר רישומים בגזעו יפה לו שיעמוד במצבו זה! אל לנו לגעת בו. יישאר נא כפי שהוא".

הבן השני, שכבר מזמן רצה לטעת במקום עץ השקד הזקן יבול משגשג יותר, אמר: "בואו נעקור את העץ. ואם לכבודו אתם דואגים הרי שאדרבא – מגזעו נכין מזכרות וכלי תשמיש, אותם נעביר גם לדור הבא, וכל בנינו ידעו שהכלים הללו עשויים מגזע עץ השקד של הסבא הגדול. זהו כבודו!"

פתח הבן הצעיר ואמר: "אין כל צורך לעקרו! להפך – גזע עץ שקד יכול לשמש כנה להרכבה חדשה ומשגשגת! ניקח תפוח – תפוח הוא עץ יפה, שנמכר טוב בשוק – ונרכיב אותו על גזע השקד. כך ישאר לנו עץ חי בחצר מצד אחד, ומן הצד השני הוא גם יראה יפה, בזכות התפוח, ונוכל כולנו להתגאות בו".

לבן הבכור, שכבר היה מבוגר בעצמו, היה בן צעיר ונמרץ, נכד לסבא הגדול. כל חפצו של הנכד היה לעזוב את חלקת האדמה של הסבא ולעבור לגור במקום אחר. כל עניני הסב והעץ והירושה היו לו לזרה. אך דווקא הוא הסכים לדעת אביו, ואמר: "אל לנו לגעת בעץ השקד הזקן! כך יאה לו שיישאר לעולם, וזה כבודו. מי שצריך ללכת מכאן זה אנחנו ולא העץ. רק אבא יישאר לשמור על העץ, אם רצונו בכך, לעת זקנתו, ואנחנו כולנו נלך למקום חדש ונבנה עתיד חדש לכולנו.

פתחה ביתו של הסב הזקן ואמרה: בעץ זקן חולה ושרוף – אין לי חפץ. עץ תפוחים יפהפה וחדשני לא מעניין אותי, וגם מזכרות וכלים מגזע עץ שקד אינם חסרים לי. מה שצריך לעשות שונה הוא מכל מה שאמרתם! עלינו לשקוד על עץ השקד. את כל הענפים החולים והשרופים נגזום, נשקה את העץ ונדשן אותו. עצים כדי לחיות זקוקים למנה של ריקבון. מתוך אותו רקב ימצא העץ חיים חדשים לעצמו ומן הגזע השרוף חוטר חדש יפרח  או נצר משורשיו יפרה. והעץ היה מאושר.

תגובות   אורי אמיר

כן, הסיפור ידוע ואמרתי שאנסה לראות מה אפשר לעשות (על אף שהאחריות והסמכות היא בידי קק"ל בלבד).

אבל הבנתי שהעץ חולה ממש עמוק ואם תהיה דרך להציל אותו, נראה את סופו של הסיפור – ממש כתבת פה כתב התחייבות – "נגזום, נשקה, נדשן" וכו'.

    בברכה  אורי אמיר  מהנדס  המועצה

השקד מהגושרים רוצה להמשיך ולחיות בסביבתו הטבעית

עצ השקד– הישיש  חי וגדל בכניסה למלון הגושרים,  יש אומרים שהוא השקד הזקן מכולם בישוב.

עץ השקד – בימים אלו עומד בסימן שאלה לקיומו, עקב תוכנית פיתוח של מלון בטבע, שלא מצליח  להבין שתוכניות פיתוח חייבות ללכת יד ביד עם הסביבה.

עץ השקד–  גדל כנראה מזריע, מתי שהוא לפני למעלה מ  –  50  שנה, ולידו נולדו מזרעיו  עוד כשלושה עצי שקד  צעירים.

עץ השקד – גדל במדרון , שהיה פעם גדות נהר-דן הקדום ,  גזעו במשך הזמן כוסה באדמה שזזה כתוצאה מבניית קיפוד (מוצבון), ומפיתוח סביבתי לא מתוכנן .

עץ השקד– היום במראה חיצוני, מקו האדמה, בולט בארבעה גזעים, שאחד מהם פונה לכיוון מזרח והוא הגדול שבהם, ולמעשה הם ענפים, או פיצולים מגזע, שהפך לשורש גדול ממדים.

עץ השקד– פרס את חסותו, על סביבותיו, ושם התפתחה לה, צמחיה נלווית, אשחרים מרשימים, מטפס אספרג החורש, רקפות ושארית פליטה, לחורש שגדל על מדרונות העמק, שנהרס בלי בקרה, מכלי המשחית של השופלים, המחפרונים, המהנדסים , המתכננים, שלא ידעו לחיות עם הסביבה.

עץ השקד– הוא מסוג עץ בר, שפרותיו לא מתאימים למאכל אדם, פרחיו מרשימים בלובנם  בסוף ינואר ותחילת פברואר, וכל העובר לידו בעונה זו נהנה מלובן הפריחה. חוסנו ועמידותו, נובעים מהגנים של אבותיו עצי הבר. הוא כנה לעצי תרבות ממשפחתו, עקב חוסנו.

עץ השקד–  גבוה מכל עצי הסביבה, אף על פי שרוצים לגמדו. כל העונות הוא ירוק, מלבלב, ומגדל ענפים חדשים. בעבודות העפר האחרונות, שוב דחפו לעברו את שאריות האדמה והאבנים, וענף צפוני שלו שוכב על האדמה, פצוע , נאבק להמשיך לחיות.

עץ השקד – המדובר, סובל מעט מחרק שתקף אותו . סובל גם מתחלואה אחרת כמו כל זקן וישיש אחר,שרף נוזל מגזעו  במקומות ספורים , אבל, בריאותו יחסית לזקנתו טובים מאוד.

עץ השקד– שמח כל שנה ,לילדים הבאים לבקר, כדי לחגוג איתו את ראשית פריחת עצי הבר, ובמיוחד ממשפחת עצי הוורדניים,

עץ השקד – בתאריך28/11/2012  שמח מאוד לראות את גן נרקיס, שבא לחזק אותו, ולתת לו תקווה להמשך חיים ארוכים  והוא גם שמח שיש לו חברים שזוכרים לו חסד נעורים.

עץ השקד– אם חס וחלילה, יוחלט לנסות ולהעתיק אותו ממקומו, הוא נידון למיתה, הוא לא ישרוד את קיטום ענפיו הגדולים, הוא לא ישרוד את קיצוץ שורשיו הענפים, והיות והוא גם זקן, מיד ישתלטו עליו כל המזיקים שעד היום מפחדים מעוצמתו,ומחוסנו

          תנו לו     מנוחה, תנו לו חיים, תנו לו להמשיך ולפרוח,

          תנו לו    לקבל את הבאים  למלון בטבע,

       תנו   לדורות ילדים חדשים להכירו, ולתת לו כבוד ראוי

אורי דימנד  הגושרים  28.11.2012 

לשמעון ושאר החברים שלום.

אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי – כבר בדקתי עם המודד, נפגשתי עם דני מירן שאותו הגושרים שכרה כמומחה שאמור להגיש חוות דעתו לק"קל וביקשתי ואני רודף מאתמול אחרי מהנדס הכביש והמשרד הבטיח שהוא יחזור אלי. בהמשך היום ולאחר השיחה עם המתכנן לבחינת האפשרויות אצא לשטח לראות במו עיני (כן נזכרתי, אני בכלל בחופשה. אבל אבוא).

    בברכה  אורי אמיר מהנדס המועצה

תשובה  ליעל  על תגובתה לפעילות גן

—– Original Message —–

From: אורי דימנד

To: יעל אתר פלד   איכות סביבה  מועצה

Cc: גן נרקיס חדש

Sent: Sunday, December 02, 2012 1:22 PM

Subject: Re: גן כלנית והשקד

אני מזמין כל אחד שיכול לתרום משהוא בהגנת העץ, לעשות מעשה, את מוזמנת

 להגיב, לשאול, את מהנדס המועצה, את מוסדות הקרן הקיימת, את קיבוץ הגושרים,

 והמלון שהוא יוזם תוכנית פיתוח, אבל בסביבה, בתוך המלון, הפיתוח על חשבון הטבע לא מפסיק ולא משתלב.   כולם מכותבים, המאבק למען הישרדות השקד בעיצומו  יום טוב לכולנו, וגם לעצים סביבנו. אורי דימנד

From: יעל אתר פלד  : אורי דימנד

Sent: Sunday, December 02, 2012 12:57 PM

Subject: : גן כלנית והשקד

שלום אורי

שמעתי מנעמי הגננת של גן נרקיס את הסיפור ואת הפעילות שעשית לילדים, מרגש מאוד. הבנת מנעמי שיש איום על כריתת העץ בגלל פיתוח שביל במקום. ככל הידוע לי כריתת עץ דורשת אישור מקק"ל, בדקת את הנושא מול קק"ל? בברכה יעל אתר פלד רכזת חינוך והסברה

היחידה הסביבתית – גליל עליון                                                                                                                                          

גן נרקיס ואורי ליד השקד הפורח, העבודות לא תמו

גן כלנית ליד עץ השקד לפני העבודות

 

04-6816638 050-2056581

 מומלץ לחשוב על הסביבה לפני שתדפיסו את המייל

Fro: אורי דימנד [mailto:uri-d@hagoshrim.org.il]

גן כלנית , וגן רקפת  הגושרים   יום א 2/12/2012

העברתי לו צילום של גן ילדים והשקד

   ליד עץ השקד    בכניסה למלון בטבע    ( בצד הטבע)   בשולי הטבע,

From: אורי דימנד

To: שימעון עבודה ; גופר       חברים בצוות איכות סביבה Subject: Fw: הצלת שקד

From: אורי דימנד

To: ריבקה מן יועץ אילנות  : הצלת שקד

אני פונה אליך כי הבנתי שיש בידך להמליץ בנושא עצים לשימור ולא לעקירה

מה אפשרויות העזרה בעניין

רבקה גרה בכורזים,  היא נמצאת במאגר ממליצי נוי ואילנות של הקק"ל.  בודקת תוכניות באופן פרטי, בנושאי סביבה, וממליצה לקק"ל בתחום,  עיסוק פרטי כמו דני בירן,  וזו תשובתה

To: אורי דימנד : הצלת שקד אורי שלום

אני תומכת לחלוטין בדעתך שיש לעשות הכל כדי להציל את העץ.

ראשית, חשוב שתפנה למתכנן האתר עצמו. יש מצב שהוא או אדריכל הנוף לאתר- ישתפו פעולה ויאפשרו את השימור בתכנון.היום, עקירת עץ מחיבת חוקית אישור מפקיד היערות על בסיס סקר עצים המלווה את הפרויקט. לא ינתן אישור ללא חוות דעת אדריכל נוף או אגרונום המלווה את התכנון וסקר כנ"ל.האם דיברת עם המתכנן? האם יש אדריכל נוף או אגרונום בפרויקט?

בכל מקרה אשמח לעזור…בברכה ריקי

052-2264558

From: אורי דימנד

Subject: Re: שימור השקד וסביבתו

אני מודה לך מאוד על נכונותך לעזור  האמת יריתי לכל הכיוונים, וניסיתי להפעיל כל מי שמצאתי לנכון שיכול לעזור אותך מצאתי במאגר של קק"ל,  ואת הקרובה ביותר להגושרים

בינתיים מה שהסתים, שיש לי עוגן בקק"ל, אבל עוד לא ידוע לי ואין לי את תסריט העצים בשטח, כדי לראות טוב ולהבין מי יורד ומי נשאר, נעקוב אחרי מהלך העבודות בתקוה

 שמי שהוא לא יתחכם,,  את מוזמנת לבקר "בעמק הנהר שנעלם " בהגושרים   זה מאבק שלי לשימור  כבר מעל 20 שנה  שוב תודה  http://plagim.com   אורי דימנד

: אורי דימנד

: שימור השקד וסביבתו         סוף טוב הכל טוב    בברכה   ריקי

  אורי דימנד

To: דני בירן

Sent: Saturday, December 01, 2012 2:22 PM

Subject: הצלת שקד אני פונה אליך כי הבנתי שיש בידך להמליץ בנושא עצים לשימור ולא לעקירה

מה אפשרויות העזרה בעניין  אורי דימנד      דני לא חזר אלי באימל וחבל

תיכתובת  בין מנהל קק"ל-אורי אמיר- אורי דימנד

From: אורי אמיר

To: 'AviramZ@kkl.org.il'

Cc: 'ShimonE@kkl.org.il' ; 'AyalaE@kkl.org.il' ; 'uri-d@hagoshrim.org.il'

Sent: Monday, December 03, 2012 10:22 AM

Subject: RE: הגנה על עץ שקד

 

לאבירם שלום – המשך…

לפני 10 דקות סגרתי אישית עם המהנדס הראשי של משרד המתכננים אמי מתום על שינוי תוכנית (קודם עם מהנדס זוטר). הגושרים תקבל תכנית מתוקנת ביומיים הקרובים (זוכר? זוהי תכנית פרטית של הגושרים ואני רק עוזר). אני מאמין שהמסע להצלת עץ השקד יסתיים בהצלחה.ובנוסף, מרביתם של העצים האחרים כבר ניצלו ורק אתמול שינינו חניות למלון וכו'.בברכה ב/ אורי אמיר יום קסום ונפלא 

מיכל אדמון                             

השקד שנפל זה לא היה בכוונה,חפרנו לידו, שיטה קבלנית !!!!!!!

כך פוגעים בעצים לשימור

                                

מזכירה – אגף הנדסה ותפעול

מ.א. הגליל העליון

טל' 04-6816370

פקס. 04-6816316

                                                                                                                                                                                      

עבודות הגבהת אדמה סביב התות הזקן

כל יופי זיקנתו של התות נעלמה בכריתה, והוא נקבר תחת 3 מטר אדמה,רק צמרתו נשארה מעל לאדמה,לאחר עבודות העפר,

From: אורי אמיר

 על עץ שקד

אבירם שלום,

אורי דימנד יודע ודווח משך כל השבוע מאז הם פנו אלי על כל פגישה שלי עם המודד, המתכנן, דני מירן היועץ שהגושרים שכרה, בדיקת חלופות, שני ביקורים שלי בשטח (ביומיים חופשה שלי כי זה חשוב לי), אבל כרגיל זה לא מונע ממנו לפנות לכל העולם ו…

נמצא הפתרון ועכשיו המתכנן צריך להוציא תכנית מתוקנת לקבלן שיידע מה עליו לעשות.

והכי חשוב – המפקח על הקבלן מטעם הגושרים צריך לשמור מכל משמר על הקבלן וזאת כבר אחריותו של גל דימנד – מרכז המשק (כי בסה"כ מדובר בעבודה פרטית של הגושרים ולא של המועצה).יום טוב.

  בברכה  אורי אמיר מהנדס המועצה

 From: אורי דימנד [mailto:uri-d@hagoshrim.org.il]

Sent: Saturday, December 01, 2012 4:40 PM

To: אבירם צוק

Subject: הגנה על עץ שקד     לכבוד מנהל קק"ל צפון

אבירם צוק שלום

הנדון:הצלת עץ שקד

זה כ10 ימים אנו מתכתבים עם כל המי ומי כדי להציל עץ שקד בהגושרים

  כולל אורי אמיר הנהלת הישוב,צוות איכות סביבה, קק"ל,  וכו…

 

 לאחרונה , הגושרים שכרה בתמורה יועץ, להמלצה לקק"ל, לחיים או למיתה עבור העץ.

זה  לא נראה טוב לטובת העץ, ויש צורך בהמלצה לא של צד כל שהוא , כי אם לטובת העץ בלבד,

  יש לי מספיק עיין טובה  במשך השנים הארוכות שאני עוסק בשמירת טבע באזור

 לדעת שיש לחץ רב לסלק את העץ, כי הוא מפריע לתוכנית המדרכה במקום

  אם קצת רצון טוב המדרכה יכולה להתעקל ולעץ לא יגרם נזק,  ראיתי את התוכנית והיא בידי,

   אשמח  אם תעזור לי ולעוד כמה חברים בישוב הגושרים, להמשך  חיי עץ השקד     הישיש,  והזקן,  לעוד שנים רבות במקומו הנוכחי,

  אורי דימנד  קיבוץ הגושרים

________________________________________

From: AviramZ@kkl.org.il [mailto:AviramZ@kkl.org.il]

Sent: Sunday, December 02, 2012 2:50 PM

To: uri-d@hagoshrim.org.il

Cc: ShimonE@kkl.org.il; AyalaE@kkl.org.il; מיכל אדמון

Subject: RE: הגנה על עץ שקד

אורי שלום

לא ברור לי על איזה עץ מדובר. עד כה לא פנו אלי בעניין העץ הזה ולכן לא אישרתי  את כריתתו.

לאחר שתהיה פנייה מסודרת אבחן את מהותה והאם יש הצדקה, או לא, לכריתת העץ או להעתקתו.

אני מבטיח לך שאם אין סיבה מוצדקת לכריתת העץ לא אאשר את כריתתו.

כל מי שכורת ללא רשיון כריתה עובר על החוק. אני מקווה שאין כוונה כזו בגושרים.

בברכה

אבירם צ וק

Subject: RE: הגנה על עץ שקד                                                                                  

נפלתי לא השגיחו עלי

אורי שלום

קיבלתי את התוכניות של הכבישים במלון וביקשתי לשמר את עצי השקד.

התבשרתי על ידי אורי אמיר שהמתכננים קיבלו הנחייה לשנות את התוכניות כך שעצי השקד יישמרו.

בברכה אבירם צוק

From: מיכל אדמון

To: דני מירן (mirnda1@gmail.com)

Cc: מזכירות הגושרים ; מיקל סטוט ; מנכל מלון איתן ; גל דימנד ; יונתן גל ; וירג'יניה לנצינגר ; אורלי ; גופר ; חבלין צביקה ; נמה סלע ; שימעון עבודה ; משה שליט ; אורי דימנד ; אבירם צוק (AviramZ@kkl.org.il)

Sent: Wednesday, December 05, 2012 12:00 PM

Subject: הגנת עצים

שלום רב

ראו מכתב מצ"ב עם הערות אורי אמיר

ב/

יום קסום ונפלא 

מיכל אדמון

מזכירה – אגף הנדסה ותפעול

מ.א. הגליל העליון   

From: מזכירות הגושרים   'אורי דימנד'

Sent: Tuesday, December 04, 2012 2:45 PM

Subject: RE: שימור השקד וסביבתו כל הכבוד אורי.

________________________________________

From: אורי דימנד [mailto:uri-d@hagoshrim.org.il]

Sent: Tuesday, December 04, 2012 2:38 PM

To: אורי אמיר; אבירם צוק (E-mail)

Cc: אהרון ולנסי; משה שליט; גל דימנד; שימעון עבודה

Subject: שימור השקד וסביבתו

לאורי אמיר מהנדס המועצה.   לאבירם מנהל קק"ל צפון.

כל המכותבים בנושא שימור והגנת עץ השקד בהגושרים מספר 35

אנו מודים לכם מאוד ונפעמים מצורת טיפולכם בעניין.

מודים לכם על שחזרתם אלינו בתשובותיכם ועל שיתוף העתקי ההתכתבות.  מודים אנו על רגישותכם.

ולו להגנת  עץ אחד בישוב בקצה ארץ. מודים על הקדשת זמן מזמנכם ולהתעניינות לענות ולשאול. זה לא מקובל כל כך  שנלחמים לטובת עץ אחד שהוא ברשות הרבים.

קל יותר ואפשר לעבור לסדר יום אחר מצד בעלי תכניות  פיתוח אם אין רגישות סביבתית בסביבה.

אנו מאוד שמחים שהתוכנית  שונתה  ונמשיך לראות עץ שקד זה ממשיך ופורח בט"ו בשבט, לשמחת כל העוברים לידו, נמשיך ונבדוק את ביצוע תוכנית ההגנה ושימור השקד.

ילדי הגנים בהגושרים ימשיכו ללוות את השקד שנים רבות ביחד עם המטפלות והגננות ולשמור שלא יעונה לו רע.

אני מאחל למועצה האזורית שיהיה עוד מהנדס מועצה שומר סביבה כאורי אמיר לשנים רבות. וקווי מדיניותו ישמרו גם למחליפו,

לדעתי אורי אמיר צריך לקבל אות יקיר הסביבה הירוקה בגליל. על מעשיו בתחום זה.  לא כדאי לחשוב מה היה אילו לא היה אמיר בתפקיד.

אורי אמיר אני מאחל לך בריאות ואריכות ימים, ותמשיך לעזור בשמירת הסביבה שלנו.

בשם כל חברי הגושרים וצוות שומרי נחל סביבה.

תודה לכם, שיהיו לכם ימים טובים, ולכולנו סביבה ירוקה ונקיה.

אורי דימנד

   שימעון רייס ואילנה שלום                     4/12/12

  המסקנה האישית מהתהליכים האחרונים בשמירת סביבה, שנוהלו ע"י צוות איכות סביבה

הובילו אותי לכך, שלא אשתתף יותר, בישיבות הצוות,( די לפטפוטים, יש לעשות מעשים, גם לא כולם תמכו במהלך, וגם יצאו בביקורת עלי,!!!!!

  שיתפתי במהלך את  שמעון,   אילנה,  אראלה    ופניתי ל אורלי והיא מצאה לנכון לא לחזור אלי)

 אשמח אם תשאירו לי אפשרות לפנות דרככם, לטובת שמירת סביבה כאשר אהיה נחוץ לעזרתכם,

  יש לנו עוד צוות אם שכחתם, צוות שומרי נחל,  שתכליתו לשמור על נחל קורן וסביבותיו, שאתם הסכמתם להיות חלק ממנו, נצטרך להוסיף  עוד תומכים שיהיה לי גב מספיק, כדי לפנות לגורמי חוץ כאשר יהיה נחוץ הדבר,                                                                                         

עץ השקד משמאל למצוק המכורסם, גמר חפירות פיתוח

  תודה  אורי דימנד 

חברים שלום!

ביום ראשון ה-16.12.12 יחלו עבודות פיתוח כביש הכניסה לקיבוץ ולמלון.

תחנת אגד לכיוון קרית שמונה תהיה על הכביש הראשי מול הפישפש.

תחנת ההסעה לגולן תהיה מימין לשער היציאה מהקיבוץ (במחלף).

לא תהיה כל פגיעה בעץ השקד.

חג שמח ושבת שלום

מזכירות הגושרים.

לסיכום כמה מילים

בתוכנית הגנה ושימור עצים היו שלושה שקדים, שניים נשארו, ואחד הופל ומת, תרגיל קבלן,ע"י חפירה סביבו עד שנפל,.  עץ תות גדול וזקן שגם הוא ניצל, כרתו לא שני ענפים בכותר 60 ס"מ, וקברו את הגזע והגידום בעומק של  300 ס"מ  עם שפכים של טרברטין, + דיפון בזלת, אם הוא יחייה זה יהיה נס.   את יתר העצים הפכו לתרנים, והעתקת עצים נעשתה ללא קבלן העתקה מוסמך, לפי הרישיון, וללא הצלחות לעצים המועתקים,  והייתי צריך לעמוד על המשמר עם מצלמה, כדי שלא יפגעו בשורשי העץ,  סביבת העץ גולחה לגמרי, מהצמחייה  שהייתה סביבו, וכל גדת הנהר מהטרברטין הטבעי הפכה לחומות בזלת, וטרסות  של סלעים שחורים,       יחי הקידמה!!!!!!

  מנהל המלון הוציא מסקנה שאני מפריעה לו לקדם את המלון ולכן פוטרתי מלהדריך את אורחי המלון בנחל ובעמק הנהר שנעלם 

וזה לא סוף הסיפור, לפני 4 ימים  חפרו תעלה לצינור חשמל, 50 ס"מ מגזע השקד,לעומק של 70 ס"מ, וחתכו בברוטליות,עם שיני כף המחפרון, שורשים בקוטר 20 ס"מ ויותר,וכל דרכי ההזנה של השקד  נפגעו,   ושאלת השאלות   כיצד יגיב השקד בעתיד, יסוריו  היו קשים  ואת סיבלו עבר בשקט, כי זו טיבעם של עצים,לסבול בשקט,

שורשים וחיים

שורשים וחיים

חפירת תעלה,וחיתוך שורשי השקד

חפירת תעלה,וחיתוך שורשי השקד

                

המשך התעלה לכוון השקד

המשך התעלה לכוון השקד

טיול מודרך בעמק הנהר הנעלם בהגושרים

 

עמק הנהר שנעלם

הטיול מתאים לכולם ללא הגבלה
והמסלול כולו בתוך שטח הישוב
במסלול זרימות מים. מפלים .תחנות קמח ישנות,
,תחנה הידרואלקטרית ., שמורת טבע , שם גדלים צמחי השבטבטים. ושביל גשרונים לאורך נחל קורן

את הטיול מדריך אורי דימנד שגם תיכנן יזם וביצע את שבילי הטיול וערך את ההסברים על המקום
משך הטיול כשעה וחצי
ניתן להזמין את הטיול גם בשעות אחרות ובימים אחרים לקבוצות מ10 משתתפים ומעלה
בפלפון 0546693165 או לט' -או לאימל
uri-d@hagoshrim.org.il
ולציין הזמנת טיול

תאור מקום של עמק הנהר שנעלם .נחל קורן

 

תאור מקום של עמק הנהר שנעלם .נחל קורן

הקדמה: תאור המקום ראה מפה 1878 באדום "הנהר שנעלם" הדן הקדום. 1/1/04
מיקום : בצפון עמק החולה. בארץ פלגי מים. ממערב להגושרים, בין פלג הגושרים של מי הדן לבין עמק החצבני.
שטחו: בין 10 ל12 דונם. אורכו :600 מטר ורוחבו בין 150 ל200 מטר בשפך ליד גן אירועים. דרום הגושרים.
גובה מעל פני הים: בצפון 130 ובשפך ליד הטורבינה 80 מטר.
העמק חתור ברמה גירית טרברטינית המשתרעת מקו החצבני במערב, ועד לקיבוץ דן ,שאר ישוב במזרח, ובדרום גבול השדות החקלאיות המישוריות בין הבניאס לחצבני.
אדמת העמק לא עמוקה ויש בה לסרוגין אדמת סחף בחלקה הצפוני. ואדמת ביצה וקבול בחלקה הדרומי.
שולי העמק הם שני גדות של נהר קדום שזרם במקום וניבנה ע"י הטבע בהשקעת חומרי נטף נחלים (טרברטין) במשך תקופה של 50 אלף שנה.
בחלק הצפוני יש גדות מסלע קשיח יותר מאשר בדרומי וזה מצביעה על תקופה קדומה יותר של הנהר.
האתרים שהיום ממוקמים בעמק ובגדותיו: ותיאורו. נתחיל בצפון, השטח מתחיל להנמיך במתינות ונטוע בשולים באבוקדו ובמרכז באפרסמון של קיבוץ הגושרים.
במרכז האפיק בוסתן עזוב מתקופה הערבית המאוחרת . במקום זה חדר הפלג האחרון של הדן אל ערוץ הקורן. הערוץ של הקורן מתעמק ובמקום
נראים פני שטח תחתונים של נחל הדן הקדום. מעט בהמשך הערוץ ישנה נביעה של מים. מעיין הקורן אשר מימיו יוצאים וזורמים לאורך הנחל דרומה.
בגדה המערבית של העמק ישנם מערות מכל הגדלים שברובם יש סימנים להתערבות האדם בשלבים הסטורים שונים, בתוכם מחילות של חיות בר.
מעל למערות בשטח השולט עד הכביש שטח נטוע אקליפטוסים על שטח הכפר "חצץ" לשעבר שהוא אתר הסטורי בכל תקופותיו.
בין הגדה המערבית של הנהר ועד לאפיק התחתון יש מדרגת עיבוד ישנה עליה נטוע בוסתן עזוב עם עצי אלון, עד לנחל שטח בור עם צמחיה חד שנתית מעורבת עם הרבה שומר. ואיים של עב-קנה .
בצידו המזרחי של האפיק עובר צינור של 27 צול המוביל מים אל שדות הגושרים והטורבינה, בנוסף יש במקום שביל סלול לאופניים והולכי רגל שנסלל ביוזמת המועצה, בהמשך מזרחה עולה השטח בתלילות לגדתו המזרחית ולאורך גדה זו סלול כביש המוביל צפונה לדג על הדן ולגבול המדינה.

בהמשך דרומה אנו מגיעים לכביש שנות ה2000 שתחילתו בעבודות סוף המאה והגמר במאה הנוכחית ומחלף גדול המכניס את התנועה לקיבוץ הגושרים לכביש המוזכר קודם, באפיק מעל הנחל בנוי מעביר מים גדול מבטון באורך של 40 מטר בגובה 3 מטר בו עוברים המים של הקורן דרומה.
ממשיכים ועוברים את הכביש הישן של שנות ה50 ומגיעים למסעדת הגוש, הנחל מתחיל להתעקל מערבה ובסוף דרומה כך שכל 500 המטר של הערוץ והעמק הם בצורת S . בגדה המערבית של הקורן דרומה לכביש מתחיל שטח קיבוץ הגושרים של היום, לאחר שעוברים את הגדר וכביש המערכת הסובב את הגושרים.
בתוך העמק נפרס מגרש כדורגל גדול ובשוליים הגבוהים מעט חצוב בתוך הטרברטין מחצבה ישנה חדשה בצורת אמפי ובו מקום לאירועי חג ומפגני אש של בני בר מיצוה.
למעלה על הגדה המערבית של הנהר עמדת שמירה ותצפית על שטח העמק וסביבותיו.כאן מתחילה אמת המים הבנויה של תחנת הקמח המשולשת לאורך כ 200 מטר, ולידה ממזרח בית הקברות של קיבוץ הגושרים. נחזור לתאור השטח מעברו המזרחי של הערוץ: לאחר גשר הכביש אנו נכנסים בשער הגושרים הנמצא בעמק הנהר.
ולכל אורכו של העמק עובר כביש השרות של המלון המחבר את המטבח וחדרי המלון בבתי הקומות, באופן כללי רוב המלון כולו בנוי על הגדה המזרחית של הנהר שנעלם.
לפי סדר, משרדי הנהלת חשבונות,השירותים הישנים.המטבח, אולם הכנסים, חדר האוכל שממנו ישנה תצפית על כל העמק הצפוני,הלובי ושני בתי הקומות הגדולים, שקומות הקרקע שלהם בתוך עמק הנהר שנעלם,הקומות העליונות הם הכניסה. .על הגדה הגבוהה של הנהר. בהמשך דרומה נימצא מפל המים (שעיקרו וחשיבותו קדומה,) זו סופה של אמת המים המובילה לתחנת קמח ישנה מסוג מגלש. וכאן סוף דרכו של פלג מי הדן הרשום במפות כפלג הגושרים, המקום נחלק לשניים, המפל שהוא חלק מאתר הנצחה, הוא נופל על בליטה גדולה של טרברטין ישן, כמי עודפים מפעילות קדומה של תחנת הקמח.,
במורד הזרם יש מפל נוסף חדש בנוי כאתר הנצחה. חלקו השני של הזרם מעט דרומה, נופל בשני תעלות גלישה הבנויות אבן טרברטין המכוונות את המים לתחנת הקמח שהיום משוחזרת ויזואלית.
המים ממשיכים וזורמים מיציאת התחנה לעבר בריכת מים הנמצאת בתוך ערוץ הקורן, בדרכם עוברים תעלת בטון וברכה הבנויה בצורת דג, לשימוש טבילה נוצרית. ומשם במפלון נוסף חודרים המים ומצטרפים לנחל הקורן. הגדה המזרחית יורדת במתינות לכוון חוף האגם הקדום לשעבר.
במקום בנויה ברכת השחיה הפתוחה הקיצית של הגושרים ,בהמשך מרכז הספורט והברכה המחוממת ואנו בשדות עמק החולה הצפוני. נחזור לאפיק הנחל ליד מסעדת הגוש לתיאור מרכז נחל קורן שהוא מרכזו של הנהר שנעלם: מצידו המערבי של 'הגוש' ניגמר שביל הגישרונים בשער מסתובב ולאורך הנחל שביל יפיפה העובר בתוך סבך צימחי גדות נחל במיוחד עב-קנה ותאנים, הוא חוצה מידי פעם את ערוץ המים הזורם בגישרוני עץ שחודשו השנה בתקציב המלון.מעט דרומה שטח רחב ובו צמחיה יותר מגוונת.
שיחים של חורש לח וחורשת צפצפה מכסיפה, מטפסים והרבה שבטבטים. כל המקום הוכרז כשמורת טבע פרטית של הגושרים והמלון, גולת הכותרת במקום צמח נדיר ומוגן שגדל בריכוז גדול של צמחים,הנקראים בשם שבטבט גדול. אזור זה כדונם אחד יש בו כ5 נביעות מקומיות, ומי תהום נמוכים קרובים לפני הקרקע, המשקים בטבעיות את כל שטח השמורה וחוזרים וזורמים אל נחל הקורן.
בצד דרום לשמורה בנוי גן האירועים של המלון, ובצדו הדרומי של הגן עוברת תעלת מים המשתחררים מתחנה הידרואלקטרית היוצרת חשמל מכוח המים. (הזורמים בצינור 27 צול העובר לאורכו של נחל הקורן בגבול השמורה), מי התעלה מתחברים לזרימה עם נחל קורן ובמקום אגם קטן חציו מלכותי, במקום זה בעבר היה השפך של הנהר הנעלם.
בפזה שלישית של אגם החולה היה זה מקום מפגש של מי הנהר עם האגם הקדום, שגובהו היה 80 מטר מעל פני הים.
בשפך היום נראים 2 מבני המשרדים של חברת שייט הקייקים, ,מכאן יוצאים לשייט על החצבני. במקום נטועים אקליפטוסים קדומים שרובם נכרת,
צורת הנטיעה הייתה לפי האות "ח" לכן בעבר נקרא המקום חורשת החת , בשולים יש מעין נוסף שנאסף בתעלה וזורם גם הוא לקורן.
כל המים מתכנסים יחד באגם קטן ומשם המים זורמים בתעלה שחלקה על תוואי של נחל הדן הקדום, הותיקים כינו אותו בשם נילי,היום הוא מקיף את הגושרים מדרום ומחזיר את המים לנחל הדן אל הפלגים הדרומיים .

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה: אורי דימנד

כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

 

כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

הסיפור מתחיל בנער ששמו אורי שנולד באביחיל ליד נתניה עבר עם משפחתו לתל אביב .
הוריו שלחו אותו ללמוד ולהתחנך בקיבוץ הגושרים . הוא בא לקיבוץ ביום חורף אחד של שנת 52 ערב חנוכה בגיל 12 לחיו
התמונות הראשונות שראה כאשר האוטובוס נעצר בתחנה בכניסה לקיבוץ, שער ברזל (שהיום כל האורחים הבאים למלון עוברים בשער זה.)
ובמיוחד טבע, טבע ועוד טבע . ומים זורמים. כל זה כבש אותו . הוא צעד עם אביו בשבילי הבוץ דרך גישרון קטן עבר וניכנס לשכונת צריפים שבו שכנו משרדי ההנהלה, המזכירות, מחסן הבגדים ועוד, ולידם זרם פלג הגושרים עם מי הדן. המשיך הנער וירד דרך צריף המרפאה,לצריף כיתת אלון ומשם הגיע לצריף הארוך ביותר בקיבוץ שם קיבלו אותו הילדים והמטפלים לאחר קבלת פנים קצרה מצא את עצמו עם ילדי קבוצת דרור הולכים במגפיים לטיל בסביבה הקרובה, עוברים את חצר הרפת ונכנסים לתוך חורשת אלונים שג'רת אל עשרה, היא חורשת טל של היום. וגם לפלגים היוצאים ממנה דרומה.

הנער היה מוקסם מהטבע כולו . בימים הבאים ניכנס לשגרת לימודים ועבודה במשק הילדים, במקום קלט אותו מורה לטבע יעקב שימחאי זכרונו לברכה, מורה זה הרגיש שנער זה והטבע חד הם והתחיל לקשור אותו יותר ויותר לטבע סביב תוך לימוד עצמי הולך ונישאב. בטיוליו הרבים במקום הכיר כבר בצפונות הטבע הקסום של פלגי הדן ובמיוחד בעמק שבו זרמו מי הקורן מתחת לבית הארחה.

בנחל זה הלך לתפוס צפרדעים סרטנים ועוד. במקומות ספורים מעטים אפשר היה לחדור דרך הצמחייה העבותה ולגלות את זרימת המים הצלולה ובריכות שכשוך, שבתור ילדים נכנסו להתרחץ בהם , במיוחד מתחת לכביש הישן ומעט צפונה יותר במעלה הנחל.

כל השנים התהלך במחשבה כיצד אפשר להעביר את חווית המקום גם לאחרים , התבגר הנער והתחילו חיזורי בנים בנות , ולאן הולכים בלילה עם בת למפגש ,כמובן למדרון האחורי של בית הארחה במורד לנחל קורן, שם אפשר להתבודד מעין זרים ולתנות אהבה, הימים חולפים ואורי מתחתן ומקבל מקום מגורים ליד מורד נחל פלג הגושרים קרוב לקורן . הוא מגדל כלבים ובונה להם מלונה בעמק הקורן קרוב למים וזה לאחר שהוא פורץ דרך במדרון בגדת הנהר הקדום , ליד תחנת הקמח הישנה החבויה עמוק בסבך הבלתי עביר. לאחר מאמץ רב נוצר שביל עם מדרגות בטרברטין עד לעץ ענף "מילה סורית" שגדלה עד היום במקום. זה היה השביל הראשון שבו אפשר היה לחדור לסבך הצמחייה של עמק הקורן.

עוברים שנים גבול גדר הקיבוץ שהיה שנים רבות קרוב לצריפו, מועתק לתחתית גדת הנהר קרוב לערוץ מי הקורן. נפרצת דרך ביטחון ראשונה (שחלקה היום הוא כביש השרות של המלון) ואורי רואה כיצד הטבע הולך ונעלם, הולך וניכבש, כל שנה שעוברת עוד חלקה מהשטח הטבעי נעלמת ויד האדם לא נעצרת מלהרוס עוד ועוד שטחים, שנות ה80 מתקרבות המלון גדל בית הקומות הראשון
צומח במדרון, גן ובוסתן הארמון בחלקו נהרס , וגנן המקום של המלון מדיניותו היא לגנן על חשבון הטבע ,עוד ועוד שטח מוחלקים מרוססים ומכוסחים. ליצור שטחים פתוחים, מדרון הבוסתנים מגורף ונקי עד לנחל ,ובהמשך דרומה קם לו אתר ההזכרה לבנים , על תחנת הקמח הישנה שהיתה חבויה שנים רבות בסבך . ועוד שנים עוברות והוחלט להזיז שוב את גדר הביטחון של הישוב ולהעתיק את הגדר מערבה.
והנה כל שטח הקורן על הסבך ועל הצמחייה המיוחדת מוכרז כשטח שליטה של הגושרים . השליטה של המלון בשטח מתרחבת. והגנן של המלון מרחיב את פעילותו מערבה מנחל הקורן . כל הסבר של אורי לטובת שמירת הטבע במקום לא מוצאת אוזן קשבת אצל גנן זה. הוא מנסה את מזלו לכל כיוון אבל כלי הגנן ממשיכים להרוס בטבע וזה בנוסף לימי פיקניק המוניים הנערכים עי החברים בימי חג שונים
יום העצמאות, יום הילד ועוד ואין עוצר. אורי הולך לעבוד בחברה להגנת הטבע רוחש לו ידע נוסף וגם צידוקים נוספים בערכי טבע שמורים והפיכתם לנכס לחברה כולה
בשנת 82 הוא יוזם את שביל הטיולים לאורך נחל החצבני ויחד עם רשות שמורות הטבע מסומן השביל לטיולי עם ישראל .

שביל ההרפתקאות בשמורת עמר הנהר שנעלם ( שם שאורי הדביק למקום ושזר את סיפורו)

בסיום עבודתו של אורי כמדריך בחברה להגנת הטבע. -הוא פונה למלון בהצעה להפוך את נחל הקורן לשביל טיולים עבור אורחי המלון כדי למשוך אורחים נוספים. וגם להיות המדריך של המלון.
ליצור שבילים ואטרקציות מימיות אחרות לקיץ, כמו הליכות במים בחצבני שיט אבובים, וטיולי מכוניות לאורחים. המנהל לאחר שיקולים ומספר חודשים רב מחליט לתת לאורי אפשרות להריץ את התוכנית בסביבת המלון לטיולים בקיץ. אורי נרתם לתוכניות טיולים וליצירת שבילים בחצבני הדרומי , ושמירת טבע לקרא שמורת טבע פרטית.
תוך כדי כך הגנן שהיה במלון הפסיק את עבודתו במלון ובאזור הקורן, ונוצרה הזדמנות טובה להקים פרויקט שמירת טבע . לא עבר זמן הטבע במקום הפגוע עלה והתפשט מחדש, במקום נוצרו שטחים גדולים של שבטבט צמח נדיר ושמור ולכן היתה סיבה טובה לנהל מאבק למען שימור הקורן כשמורת טבע. השבטבטים מתחילים את חייהם בסוף פברואר.אז יוצאים מאדמת המקום גבעולים חשופים ובראשם תפרחת מלאה בנבגים תאי מין שנפגשים אחד עם השני בעזרת מים .מיד לאחריהם מתחילים לצוץ מהאדמה גיבעולים קטנים דמויי אורן ירוקים עדינים, וצומחים עד היותם בוגרים בגודל 100 ס"מ ובדצמבר ינואר הם משחירים ומתים .והופכים לזבל אורגני להמשך כיומם של צמחים אחרים. היות ובמקום יש אלפי צמחים מסוג זה ובארץ זה המקום היחידי שהם צומחים בכמויות גדולות כל כך הוחלט על שימור המקום. מנהל המלון דאז ישראל קנול שהכיר את אורי וידע את כישוריו, נתן לו אפשרות חופשית ליזום במקום שביל ושמורה . בערב חנוכה שנת 90 שבוע קודם פנו מדריכי כיתה ז של אז לאורי ושאלו אם יש הצעה לפעילות בר מיצוה לילדים ,הוא העביר את רעיון לפריצת השביל כאפשרות לביצועו ע"י ילדי בר המצוה .
במשך חג החנוכה ניסו הילדים לפרוץ שביל והוא לא התאים למשימה. לכן את פיתוח השביל המשיך אורי לאט וביסודיות שעה ועוד שעה יום ועוד יום עד שלאחר שנה של עבודה אפשר היה לעבור בשביל פראי לכל אורכו של נחל קורן, כאשר עוברים על מעברי מים מאולתרים מצד לצד. ורוחבו של השביל לא יותר מ70 ס"מ ולכל אורכו דורכים על שורשי עב קנה מפוטלים וציוריים.
השביל המקורי נעזר בשבילי חזירים שהיו במקום. ופעמים רבות כדי לפתוך את הסבך נאלץ אורי לשכב על הגב ובמזמרה פשוטה להרים את נוף הקנים והפטל לגובה הליכה שפופה. בקטע הראשון של השביל היתה מנהרת צמחים לאורך של כ30 מטר ,כשנכנסו דרכה ביום לפתע הלכו בחשכה של סבך . לצערו לאחר שנתים המקום היה למאכולת אש ,( המטילים במקום זרקו בדל סיגריה,). היה צורך לרתום לעזרה את רוב חברי הגושרים למען העברת חתימות לקבלת החלטה להפוך את המקום לשמורת טבע. מידי פעם נגסו בשמורה זו פעילויות אחרות כולל פיתוח גן האירועים שניבנה מדרומו. היות ומקום זה בעבר היה שטח יפה וטבעי, עם עצי הצפצפה שלו, דמה לנוף ארופאי נבחר המקום להסרטה של סצנות בסרטו של טוביה החולב .

בשנת1991 נפתח המקום לביקורים, במשך הזמן גם נכתב דף מסלול שאפשר לקבל אותו בקבלה של המלון, סיפורו של מקום. עם השנים התבססה במקום הצמחייה המקומית , במיוחד נוספו הרבה עצי צפצפה שבמשך 13 שנה יצאו משורשי העצים הותיקים ומילאו את שדרת ערוץ הנחל . צמחיה של חורש לח תפסה את המקום והרבה נבטים של מורן החורש, ער אציל , אשחר רחב עלים, עלו והתבססו במקום, מלווים במטפסים חבלבלים,תמוס.כיסוס.גפן בר.פטל ועוד. צמחים של שפתניים שונים, אשבל ביצות,מליסה רפואית.נענע משובלת,ואחרים והשבטבטים על שני מניהם הענף והגדול, כל אחד בבית גידולו . בשנה האחרונה 2003 שמחנו לגלות שהסלמנדרה גם היא נמצאת בשמורה. בשנה זו חודשו שבילי העץ לטובת המבקרים במקום.

6- 7 שנים לא היה אורי שותף לאחזקת המקום . אבל כוחו של יופי הטבע במשיכת מטילים אורחים ואחרים שימר את המסלול להפליא . ובזכות המטילים במקום נוצר כח מניע לשימור הטבע כדי שלא יעשו בו שימוש אחר.

השנה 2003 חזר אורי למקום ומדריך במקום כמעט כל שבת , והיות והטבע ממשיך לזרום בדמו המשיך גם בפיתוח החלק הצפוני של הנהר שנעלם לביקורי אוהבי טבע . יחד עם נכדיו סלל שביל בגדתו המערבית של הנחל לכל אורך מצוקיו ומערותיו. ומשם גולש השביל לתוך המעין וסבך צומח הנחל ,חלק מהשביל עובר במים וחלקו הגדול בעקבות שבילי בעלי החיים. החיים ביחידת נוף זו.

ב2012  שוב אורי לא מדריך מתאם המלון, כי בפעילותו לשמור על טבע המקום מפיתוח ,לא נראה למלון פעילותו זו והחליט לא להעסיקו במלון

המעונינים בסיורי טבע אלו יכולים להתקשר אליו להדרכה , ויהיה המשך לשמירת שביל טיולים זה, הכרוך בשעות עבודה של אורי.

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה.. אורי דימנד קיבוץ הגושרים. מדריך טיולים

ניתן להזמין סיורים בעמק נחל קורן לשבטבטים ולעוד שפע צמחים מסוגים שונים 054-6693165

 

ארמון אמירי פעור בהגושרים

ארמון אמירי פעור בהגושרים

ארמון האמיר פעור היום מלון הגושרים בטבעמרכז המגורים של שבט אל פאדל היה בצומת ואסט היום צומת האמיר. היה להם ארמון נוסף מאבן שניבנה בתחילת המאה ה 20 במקום בו עומד היום מלון הגושרים בטבע ושימש לאירוח יותר חורפי, ולפעילות סביבתית בעמק החולה.

מיבנה הארמון בהגושרים.: הארמון ניבנה על גדת נהר קדום. בזמן בנית המבנה זרמו מים רבים של הדן בערוץ, הערבים בסביבה כינו אותו נחל קרעוני.
הוא הוא הערוץ המרכזי של הדן. עקב יופי המקום ובעקבות כך שהמקום היה מוגן יחסי מהסביבה ושולט על שטחי עמק החולה הצפוני,
ועל חלקות הכפר חצ'ץ , ניבחר המקום לבניה ולמגורי משפחת האמיר פעור . שגם חלקות קרקע פרטיות שלו היו בקרבת מקום.

צורת הבניה כאות רש, והוא ממוקם בדיוק בעיקול גדות הנהר. בדרום קיר הכניסה שחלקי קשתות הכניסה שולבו בתוך הלובי של המלון
קיר סוגר מצדו המערבי עד למצוק ובפינת המצוק בעיקול מזרחה קיר בנוי ומסותת היטב מאבני טרברטין אשר נחצבו במקום . בין הקיר למצוק היתה בריכת מים ועצי ברוש אחדים . במדרון טרסות עם עצי גן ובוסתן . .
החלק המזרחי צר וארוך ,במרכז המבנה הפונה לדרום , ממוקמים במבנה שורת קשתות יפות המפארות את החזית . ודלת הנפתחת לכוון מזרח.
באופן כללי המבנה צר וארוך ובשני צדדיו פתחי כניסה , ברחבה הפונה דרומה ברכת מים ולידה היה ממוקם אוהל האורחים.
למבנה הדרומי היו מדרגות שהובילו לקומה העליונה.

האוהל שקדם למבנה תמיד היה גבוה יותר מאוהלי השבט והיה מחולק למחיצות עבור נשותיו לב האוהל חדר גדול המודאפה
הוא חדר האורחים.
במורד אמת המים, היום פלג הגושרים. בנויה תחנת קמח מסוג מגלש שפועלי האמיר שחזרו אותה והפעילו אותה לטובת משפחת האמיר
ב מקום היו מחליפים גרעינים בקמח בחצי השווי וגם מביאים חיטה לטחינה עבור חלק מהיבול.

רמדן ועיד אל פיטר
בחג זה ובחגים אחרים נאספים היו השייכים של השבט אל אוהל האירוח לתפילות.
רמדן המסורת מספרת. כי נתון ניתן הקוראן בחודש זה.מוחמד הנביא היה מתגורר במערה מתבודד המלאך גבריאל בה
ללמדו את דיברי אללה ואמר לו, אברהם אבי האיסלם צם עשרה ימים בחודש זה לפני עלותו את בנו לעולה. ואין יודעים אלו הם עשרה ימים באמצע או בסוף לכן
צמים את כל ימי החודש
ברמדן מקושט כל הארמון ובמיוחד אוהל האורחים בו פרוסים שטיחים ומרבדים יקרים העבדים מתרוצצים ללא הרף מביאים צאן וזבח לאורחים
הבאים לברך, בלילה הראשון את האמיר. באים באי כח הדרוזים.האינצירים (העלווים).הצרקסים וגם מערי הסביבה שבסוריה ולבנון.
בבוקר בדואים מכל הסביבה על סוסות מקושטות והולכי רגל נוהרים לאוהל האמיר, זה היום היחידי בשנה שמתאספים כל אנשי השבט אצל ראשם מנהיגם
ומברכים זה את זה בברכת יד על הלב

סיפורם של נסיכי משפחת פעור

המשפחה מוצאם מבני דוד של הנביא מוחמד . מנהיגי שבט אל פאדל בנדודיהם מערב הסעודית
התיישבו בגולן.לפני 200 שנה לערך. עקב היותם ממוצא מכובד ובגלל מעמדם , קיבלו ורכשו קרקעות מהשלטון העותומני המוסלמי ששלט בתקופה זו בכל אזור הים התיכון.
שבט בדואי זה שלט בצפון הגולן .. כדי לאזן כח זה וכדי להגן על גבולות האימפריה הועברו נתינים צרקסים מאזורי קפקז לאזור הגולן סביבות קונטרה
התושבים השכנים החדשים לשבט פאדל לא הגיעו לעמק השוה באזורם, ונפתחו שרשרת של חיכוכים על שטחי קרקע ומרעה .כך ארע
שבשנת 1880 התחולל קרב גדול בין הבדואים לצרקסים, ולוחמים רבים בניהם האמיר חסן שהדה נהרגו בקרב….
והם ניקברו כשהידים. רובם בקבר אחים ממערב לצומת סכיך . הירושה של שלטון הנסיכים עברה לבן של חסן, מחמוד
ששלט מ1880 ועד 1926 מת בגיל 70 הוא היה אהוב ומקובל על השבט ועל כל תושבי אזור הגולן ועמק החולה ואפילו ישב בפרלמנט הסורי וגם בלבנון
השפעתו היתה רבה. בתקופתו ניבנו שני ארמונות האבן אחד בצומת ווסט ( מרכז השבט) והשיני במקום בו ממוקם מלון הגושרים קרוב
לחלקות שברכוש המשפחה. מלחמת עולם ראשונה פורצת ולאחריה נכנסים לאזור כשולטים הצרפתים. אמיר זה מרים את נס המרד כנגד הכובש הצרפתי,
בכל שטחי בעלותו יושבים אריסים נתינים זרים המעבדים ורועים בקר ואחרים משלמים מסי חסות .כל זה לא לרוחם של השליטים החדשים ואלו יוצאים כנגדו
פעולות איבה ,ופעולות עונשים רודפות זו את זו. באחד מפעולות אלו נהרס ארמון האמיר בעמק החולה ע"י הצרפתים(ועמד בהריסותיו עד שהגושרים עלתה על הקרקע)
אמיר זה בורח למנדט הבריטי ונאסר בכלא עכו .אנשי השומר חברי כפר גילעדי השתדלו עבורו אצל שלטונות המנדט לשחררו מידי הבריטים כי הוא היה ידידם של מתישבי החולה הראשונים
אמיר זה נפטר והלך לעולמו בשנת 1927 ובמקומו בא בנו שמעון שקיבל את תואר האמיר לבית פאור. אמיר זה סגנונו היה מתירני ולא שמר את דרכי אביו חמדנותו לכסף ורכוש והוללות היו רבים. ועיקר זמנו בילה מחוץ לגבולות השבט ושמו יצא רע. גבה מיסים רבים ופיזר כספו על מותרות עד ששבטו מאס בו
שמעון זה גם עשה את עסקאות הקרקע הגדולות עם הקרן הקימת, בשנת 36 עד שנות ה40 מכר את כל חלקותיו בעמק החולה הצפוני. ועליהם עלו להתיישבות דן דפנה שאר ישוב אמיר
ומאוחר יותר הגושרים על שרידי ארמונו.

סיפור אחותו של האמיר כפי שנכתב ע"י פסח בר אדון שנות ה30

דמדומי- ערב עברתי עם עדרי על יד הארמון של האמיר, כל הגברים- האמיר, אחיו ורוב עבדיהם רכבו להם העירה על סוסותיהם האצילות והמפורסמות.
גם אורחים אינם היום בשבט. עבדים אחדים יושבים להם עם העבד אשר על ה"קהוה סביב הקומקומים המלאים., העומדים בתוך רמץ מדורה.
הם יושבים באוהל האורחים רחב הידיים אשר לפני הארמון ומנהלים שיחה בעצלתיים. בארמון נמצאות, מלבד האם, האמירה חמדה, ובתה שריפה, גם "עבדות",
שפחות אחדות המשמשות אותן, בפתח חדריהן האחוריים יושבת לה הבת ישיבה מרושלת על שרפרף נמוך, מסתכלת במבט קפוא לפניה.
כך דרכה תמיד: כשאין אורחים או זרים נמצאים בחוץ היא יוצאת לה – ולפעמים קרובות גם האם איתה – ומטיילת לה הנה ושוב לפני הארמון :
יושבת או שוכבת לפעמים בצל על מרבדים,אשר פורשות לפניה השפחות שמגישות לה "קהווה" שחור לשתות: ואם האם היושבת –מגישות לה נרגילה ושומרות כל הזמן על הגשת הגחלים במועד.
שריפה מחליפה שיחה עם בנות ונשות השבט, הבאות לשאוב מים מהמעיין הסמוך, אולם בדרך כלל
שתיהן יושבות בית, כלואות ומסוגרות, ואינן יוצאות מפתח ביתן ואינן נראות בין הנשים כדרך כל בנות השבט. מעמדן החשוב אינו מרשה להן להתנהג ככל הנשים. מוכרחות הן לנהוג מידת אצילות,
צניעות ודרך ארץ, ולא לחלל חלילה את שמן ושמה הטוב של המשפחה ומעמדה האצילי.
שריפה אינה צעירה כבר, אם כי עודנה פנויה ואיש לא ידעה כבת שלושים היא. לבושת שמלת משי
מודרנית, אבל מפאת שומן גופה נראית עליה השמלה כשק. בעלת עיניים יפות ומביעות ,
בתוך פנים אציליים ומקועקעים כמנהג כל בנות השבטים.
אחיה האמיר אינו רוצה – ורק בו תלוי הדבר- לתיתה לאיש,רבים באו לבקש אותה מידיו והרבו במחירה, אבל תמיד הוא מוצא לו איזו אמתלה ונימוק, בעיקר כלפי אנשי השבט ונכבדיו,
המתרעמים על כך ומעירים את אזנו בעקיפין…… לרוב הוא מוצא, כי החתן אינו ראוי להילוות
למשפחה מיוחסת עתיקת גזע ובעלת עבר עשיר ומפורסם. אם כי בין אלה היו "בקים", שייכים
ואפילו אמירים בני מעמדו, אבל נופלים ממנו בייחוסם, כי על כן קבלו את אמירותם ב"סיף ",
בחרב ובמלחמה ולא בירושה: והוא יחוסו נמשך ממשפחת הנביא בכבודו ובעצמו,
ככתוב וחתום לראיה ולעדות לדורות על ספר יוחסין הנשמר בארמון.
מספרים שהיא ,שריפה,נמשכה באהבה אחרי רופא צעיר ויפה מדמשק שבא תכופות לארמון,
וגם נפשו חשקה בה, אך האמיר הרחיקהו… אבל הטעם העיקרי לסרובו – כפי שמתלחשים בשבט
מפה לאוזן שעין האמיר מרחיקה ראות וחס הוא על הירושה השמנה שיצטרך אחר כך לתת לה
כשהיא תתחתן, רוב השבט מרגיש בצערה, כואב כאבה ונד לגורלה הרע.
יודעת היא קרוא וכתוב, כי בהיותה קטנה, אביה האמיר נתנה ללמוד אצל ה"כתיב" שלו, שלימד גם
את בניו הקטנים , ואומרים שהיא עולה עליהם בידיעותיה. אחרי שאלות השלום ושאלות על הצאן,
על המרעה ,על הרועים, על המים , על עדר הגמלים והנדידה החדשה, התחילה לשאול בהתעניינות
רבה על מצב האשה " במוסקוב" ב"עלמן" (גרמניה) ובכל העולם. היא הרבתה לשאול על אופן
ההתחתנות וההתקשרות שבין הצעירים ….

גדיעת עצים בעמק הנהר הנעלם

יום שבת 29/10/05 בסיור עם אורחי המלון כאשר היגעתי לכניסה לשביל השמורה בשטח השבטבטים התגלה לעיני מחזה מבעית שלא חשבתי שבחיי הנוכחיים אחזה בו. המשך הסיפור ביומן …