ביקור במערת עטלפי פרי

טיול למערות בעמק נחל קורן,  זה זמן מה שלא ביקרתי במקום, והפעם החלטתי לראות מה שלום העטלפים , יצאתי משביל הנחל ושמתי פעמי לעבר גדת הנהר המערבית, עברתי את הנטיעות החדשות של יער מאכל, במבט מערבה לעבר המצוק אני רואה את קימורי המערה , אבל השביל שהיה במקום בשנה שעברה נעלם בתוך סבך צמחי האביב שגדלו במקום, חרדלים ,דגניים, חלמית  וחוטמית כולם מעורבבים זה בזה, כמו חומה בצורה, ואני מפלס את דרכי בסבך, ועולה לאט לאט במעלה הגדה, ומגיע לפתח  המערה הראשונה, הכניסה בנויה מאבן ללא דלת, אני מציץ דרכה המערה מוכרת לי משכבר. בפעם האחרונה שביקרתי בה, הייתה כאן התנחלות של זרים עם ציוד לינה ושהייה, הציוד איננו, והמקום חזר לטבע. על אפר המערה  סימני עכבות חיות, אבל דעתי היא לבקר במערה הבאה שהיא היא נושא הביקור, ביתם של עטלפי הפרי, השביל ממשיך להיות קשה למעבר, בידי יש מזמרה ואני גוזם את דרכי בצמוד לקירות  סלע הטרברטין, עד  שאני מוצא את מדרגת המצוק כדי להגיע אל פיתחת המערה, הרבה צמחי סרפד ועוד, הסרפד מצליח לדקור אותי דרך המכנס, וזה צורב, והנה פתח המערה הרחב מולי, וכבר נשמע רעש משק כנפי העטלפים, הם די רגישים לתנועה של המתקרבים לפתחם, במקום נראים עטלפים רבים, המעופפים בין שני חלקי המערה, למעשה רואים יותר כנפים מאשר גוף, אני שוקל מה לעשות? האם לבקר במעמקי המערה  החשוכה?, או להניח  לעטלפים ולא להפריע מדי, אני מצלם רק מהקטע הראשון של המערה, וחוזר לצאת. מעט מהעטלפים יוצאים מחוץ למערה, וחוזרים ושבים,  עטלף הפרי זה יונק מעופף בגודל של בין עכבר לבין חולדה רק שמחובר לה כנפים, משקל כ80-170 גרם, צבעו אפור כהה, שיניים חדות, ורגלי אחיזה יוצאות מהכנף מאחור, ולמעשה מהרגלים האחוריות ועד כולל עברה קדמית נפרשת הכנף, עיניים עגולות בולטות. בזמן מנוחה או אכילה, הוא נאחז עם רגליו האחוריות בסלעים המחוספסים והזיזים, וגופו שמוט כאשר ראשו מוטה, חי במושבות צפופות, ופעיל במיוחד בלילה, אבל גם ביום נודד בין מערות במרחק של עד 80 ק"מ, וכאן יש לשער, שאותה חמולת עטלפים שבמערת חסס נמצאת גם במערות או מבנים בלבנון השכנה. עטלף הפרי כשמו כן  ניזון מפירות, הסברה הייתה שמזיקים למטעי החקלאים,  ולכן שנים רבות אחורה היו משמידים אותם ע"י רעלים, סוגרים את פתח המערה ביריעות חזקות  ומשליכים  פנימה רעל גז, לאחר עבודת מחקר  בשטח, הבינו שעטלף הפרי לא מזיק  ואפילו מועיל, כי הם אוכלים פרות בשלים שנשארים בשטח כי לא נקטפו, והפרי כבר גם נגוע במזיקים, והרי לכם סניטר שמגן על מטע החקלאי. העטלף אוכל גם פרות מעצי סרק אחרים לדוגמה את פרי האזדרכת, נכון כאשר הוא בשל  וכך בסיורים רבים מוצאים חדרי אוכל, שבתחתיתם  ערמות גרעיני אזדרכת שציפתם הוסרה כמאכל, נתקלתי בזה  בקשת הבנויה בתחנת קמח משולשת בהגושרים, בסככה ישנה בהגושרים, מתחת עץ מסוים, ואפילו במערה מצפון למערת העטלפים, ששם הם לא אוהבים לגור כי אין חושך, אבל למטרת חדר אוכל זה מתאים. ריבוי, הנקבות יכולות להמליט פעמים בשנה, בסתיו ובאביב, ולכן לא מבקרים במערה עד אפריל, כדי לא להפריע, כל המלטה גור אחד שנאחז בחוזקה על ביטנה של האם, וכך גם יונק וגם מעופף עם האם לאסוף אוכל. בבתי הישוב יש מי שהעטלף מפריע לו כי הוא מלכלך את המרפסות בהפרשות קקי פרי, במיוחד אם יש עץ שסק בסביבה. כל יתר סיפור העטלף אפשר לקרוא באינטרנט או בספר זואולוגיה.  בשלב זה אני פונה לחזור מהמערה לתרבות, ומחפש לי דרך מילוט. מימין למערה יש חציבה ישנה, ודרכה אני עולה מעל לסלעי הטרברטין, עוד קצת צמחים מתייבשים ואני ליד גדר טייל  שקק"ל הניחו במקום, עולה ועובר ואני על דרך עפר ופני להגושרים. למטה ממזרח עמק הנהר שבו נשתלו הרבה עצים ע"י עמותת יער מאכל קורן .    

  על עטלף  פרי   http://beshvilhaarez.parks.org.il/article.asp?item=184

רשימה של אורי דימנד,  אתם מוזמנים לטייל איתי בעמק הנהר שנעלם https://plagim.com/ 0546693165

https://www.facebook.com/uri.dimand
0Shares

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *