כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

 

כיצד נוצר שביל ושמורה בעמק הנהר הקדום

הסיפור מתחיל בנער ששמו אורי שנולד באביחיל ליד נתניה עבר עם משפחתו לתל אביב .
הוריו שלחו אותו ללמוד ולהתחנך בקיבוץ הגושרים . הוא בא לקיבוץ ביום חורף אחד של שנת 52 ערב חנוכה בגיל 12 לחיו
התמונות הראשונות שראה כאשר האוטובוס נעצר בתחנה בכניסה לקיבוץ, שער ברזל (שהיום כל האורחים הבאים למלון עוברים בשער זה.)
ובמיוחד טבע, טבע ועוד טבע . ומים זורמים. כל זה כבש אותו . הוא צעד עם אביו בשבילי הבוץ דרך גישרון קטן עבר וניכנס לשכונת צריפים שבו שכנו משרדי ההנהלה, המזכירות, מחסן הבגדים ועוד, ולידם זרם פלג הגושרים עם מי הדן. המשיך הנער וירד דרך צריף המרפאה,לצריף כיתת אלון ומשם הגיע לצריף הארוך ביותר בקיבוץ שם קיבלו אותו הילדים והמטפלים לאחר קבלת פנים קצרה מצא את עצמו עם ילדי קבוצת דרור הולכים במגפיים לטיל בסביבה הקרובה, עוברים את חצר הרפת ונכנסים לתוך חורשת אלונים שג'רת אל עשרה, היא חורשת טל של היום. וגם לפלגים היוצאים ממנה דרומה.

הנער היה מוקסם מהטבע כולו . בימים הבאים ניכנס לשגרת לימודים ועבודה במשק הילדים, במקום קלט אותו מורה לטבע יעקב שימחאי זכרונו לברכה, מורה זה הרגיש שנער זה והטבע חד הם והתחיל לקשור אותו יותר ויותר לטבע סביב תוך לימוד עצמי הולך ונישאב. בטיוליו הרבים במקום הכיר כבר בצפונות הטבע הקסום של פלגי הדן ובמיוחד בעמק שבו זרמו מי הקורן מתחת לבית הארחה.

בנחל זה הלך לתפוס צפרדעים סרטנים ועוד. במקומות ספורים מעטים אפשר היה לחדור דרך הצמחייה העבותה ולגלות את זרימת המים הצלולה ובריכות שכשוך, שבתור ילדים נכנסו להתרחץ בהם , במיוחד מתחת לכביש הישן ומעט צפונה יותר במעלה הנחל.

כל השנים התהלך במחשבה כיצד אפשר להעביר את חווית המקום גם לאחרים , התבגר הנער והתחילו חיזורי בנים בנות , ולאן הולכים בלילה עם בת למפגש ,כמובן למדרון האחורי של בית הארחה במורד לנחל קורן, שם אפשר להתבודד מעין זרים ולתנות אהבה, הימים חולפים ואורי מתחתן ומקבל מקום מגורים ליד מורד נחל פלג הגושרים קרוב לקורן . הוא מגדל כלבים ובונה להם מלונה בעמק הקורן קרוב למים וזה לאחר שהוא פורץ דרך במדרון בגדת הנהר הקדום , ליד תחנת הקמח הישנה החבויה עמוק בסבך הבלתי עביר. לאחר מאמץ רב נוצר שביל עם מדרגות בטרברטין עד לעץ ענף "מילה סורית" שגדלה עד היום במקום. זה היה השביל הראשון שבו אפשר היה לחדור לסבך הצמחייה של עמק הקורן.

עוברים שנים גבול גדר הקיבוץ שהיה שנים רבות קרוב לצריפו, מועתק לתחתית גדת הנהר קרוב לערוץ מי הקורן. נפרצת דרך ביטחון ראשונה (שחלקה היום הוא כביש השרות של המלון) ואורי רואה כיצד הטבע הולך ונעלם, הולך וניכבש, כל שנה שעוברת עוד חלקה מהשטח הטבעי נעלמת ויד האדם לא נעצרת מלהרוס עוד ועוד שטחים, שנות ה80 מתקרבות המלון גדל בית הקומות הראשון
צומח במדרון, גן ובוסתן הארמון בחלקו נהרס , וגנן המקום של המלון מדיניותו היא לגנן על חשבון הטבע ,עוד ועוד שטח מוחלקים מרוססים ומכוסחים. ליצור שטחים פתוחים, מדרון הבוסתנים מגורף ונקי עד לנחל ,ובהמשך דרומה קם לו אתר ההזכרה לבנים , על תחנת הקמח הישנה שהיתה חבויה שנים רבות בסבך . ועוד שנים עוברות והוחלט להזיז שוב את גדר הביטחון של הישוב ולהעתיק את הגדר מערבה.
והנה כל שטח הקורן על הסבך ועל הצמחייה המיוחדת מוכרז כשטח שליטה של הגושרים . השליטה של המלון בשטח מתרחבת. והגנן של המלון מרחיב את פעילותו מערבה מנחל הקורן . כל הסבר של אורי לטובת שמירת הטבע במקום לא מוצאת אוזן קשבת אצל גנן זה. הוא מנסה את מזלו לכל כיוון אבל כלי הגנן ממשיכים להרוס בטבע וזה בנוסף לימי פיקניק המוניים הנערכים עי החברים בימי חג שונים
יום העצמאות, יום הילד ועוד ואין עוצר. אורי הולך לעבוד בחברה להגנת הטבע רוחש לו ידע נוסף וגם צידוקים נוספים בערכי טבע שמורים והפיכתם לנכס לחברה כולה
בשנת 82 הוא יוזם את שביל הטיולים לאורך נחל החצבני ויחד עם רשות שמורות הטבע מסומן השביל לטיולי עם ישראל .

שביל ההרפתקאות בשמורת עמר הנהר שנעלם ( שם שאורי הדביק למקום ושזר את סיפורו)

בסיום עבודתו של אורי כמדריך בחברה להגנת הטבע. -הוא פונה למלון בהצעה להפוך את נחל הקורן לשביל טיולים עבור אורחי המלון כדי למשוך אורחים נוספים. וגם להיות המדריך של המלון.
ליצור שבילים ואטרקציות מימיות אחרות לקיץ, כמו הליכות במים בחצבני שיט אבובים, וטיולי מכוניות לאורחים. המנהל לאחר שיקולים ומספר חודשים רב מחליט לתת לאורי אפשרות להריץ את התוכנית בסביבת המלון לטיולים בקיץ. אורי נרתם לתוכניות טיולים וליצירת שבילים בחצבני הדרומי , ושמירת טבע לקרא שמורת טבע פרטית.
תוך כדי כך הגנן שהיה במלון הפסיק את עבודתו במלון ובאזור הקורן, ונוצרה הזדמנות טובה להקים פרויקט שמירת טבע . לא עבר זמן הטבע במקום הפגוע עלה והתפשט מחדש, במקום נוצרו שטחים גדולים של שבטבט צמח נדיר ושמור ולכן היתה סיבה טובה לנהל מאבק למען שימור הקורן כשמורת טבע. השבטבטים מתחילים את חייהם בסוף פברואר.אז יוצאים מאדמת המקום גבעולים חשופים ובראשם תפרחת מלאה בנבגים תאי מין שנפגשים אחד עם השני בעזרת מים .מיד לאחריהם מתחילים לצוץ מהאדמה גיבעולים קטנים דמויי אורן ירוקים עדינים, וצומחים עד היותם בוגרים בגודל 100 ס"מ ובדצמבר ינואר הם משחירים ומתים .והופכים לזבל אורגני להמשך כיומם של צמחים אחרים. היות ובמקום יש אלפי צמחים מסוג זה ובארץ זה המקום היחידי שהם צומחים בכמויות גדולות כל כך הוחלט על שימור המקום. מנהל המלון דאז ישראל קנול שהכיר את אורי וידע את כישוריו, נתן לו אפשרות חופשית ליזום במקום שביל ושמורה . בערב חנוכה שנת 90 שבוע קודם פנו מדריכי כיתה ז של אז לאורי ושאלו אם יש הצעה לפעילות בר מיצוה לילדים ,הוא העביר את רעיון לפריצת השביל כאפשרות לביצועו ע"י ילדי בר המצוה .
במשך חג החנוכה ניסו הילדים לפרוץ שביל והוא לא התאים למשימה. לכן את פיתוח השביל המשיך אורי לאט וביסודיות שעה ועוד שעה יום ועוד יום עד שלאחר שנה של עבודה אפשר היה לעבור בשביל פראי לכל אורכו של נחל קורן, כאשר עוברים על מעברי מים מאולתרים מצד לצד. ורוחבו של השביל לא יותר מ70 ס"מ ולכל אורכו דורכים על שורשי עב קנה מפוטלים וציוריים.
השביל המקורי נעזר בשבילי חזירים שהיו במקום. ופעמים רבות כדי לפתוך את הסבך נאלץ אורי לשכב על הגב ובמזמרה פשוטה להרים את נוף הקנים והפטל לגובה הליכה שפופה. בקטע הראשון של השביל היתה מנהרת צמחים לאורך של כ30 מטר ,כשנכנסו דרכה ביום לפתע הלכו בחשכה של סבך . לצערו לאחר שנתים המקום היה למאכולת אש ,( המטילים במקום זרקו בדל סיגריה,). היה צורך לרתום לעזרה את רוב חברי הגושרים למען העברת חתימות לקבלת החלטה להפוך את המקום לשמורת טבע. מידי פעם נגסו בשמורה זו פעילויות אחרות כולל פיתוח גן האירועים שניבנה מדרומו. היות ומקום זה בעבר היה שטח יפה וטבעי, עם עצי הצפצפה שלו, דמה לנוף ארופאי נבחר המקום להסרטה של סצנות בסרטו של טוביה החולב .

בשנת1991 נפתח המקום לביקורים, במשך הזמן גם נכתב דף מסלול שאפשר לקבל אותו בקבלה של המלון, סיפורו של מקום. עם השנים התבססה במקום הצמחייה המקומית , במיוחד נוספו הרבה עצי צפצפה שבמשך 13 שנה יצאו משורשי העצים הותיקים ומילאו את שדרת ערוץ הנחל . צמחיה של חורש לח תפסה את המקום והרבה נבטים של מורן החורש, ער אציל , אשחר רחב עלים, עלו והתבססו במקום, מלווים במטפסים חבלבלים,תמוס.כיסוס.גפן בר.פטל ועוד. צמחים של שפתניים שונים, אשבל ביצות,מליסה רפואית.נענע משובלת,ואחרים והשבטבטים על שני מניהם הענף והגדול, כל אחד בבית גידולו . בשנה האחרונה 2003 שמחנו לגלות שהסלמנדרה גם היא נמצאת בשמורה. בשנה זו חודשו שבילי העץ לטובת המבקרים במקום.

6- 7 שנים לא היה אורי שותף לאחזקת המקום . אבל כוחו של יופי הטבע במשיכת מטילים אורחים ואחרים שימר את המסלול להפליא . ובזכות המטילים במקום נוצר כח מניע לשימור הטבע כדי שלא יעשו בו שימוש אחר.

השנה 2003 חזר אורי למקום ומדריך במקום כמעט כל שבת , והיות והטבע ממשיך לזרום בדמו המשיך גם בפיתוח החלק הצפוני של הנהר שנעלם לביקורי אוהבי טבע . יחד עם נכדיו סלל שביל בגדתו המערבית של הנחל לכל אורך מצוקיו ומערותיו. ומשם גולש השביל לתוך המעין וסבך צומח הנחל ,חלק מהשביל עובר במים וחלקו הגדול בעקבות שבילי בעלי החיים. החיים ביחידת נוף זו.

ב2012  שוב אורי לא מדריך מתאם המלון, כי בפעילותו לשמור על טבע המקום מפיתוח ,לא נראה למלון פעילותו זו והחליט לא להעסיקו במלון

המעונינים בסיורי טבע אלו יכולים להתקשר אליו להדרכה , ויהיה המשך לשמירת שביל טיולים זה, הכרוך בשעות עבודה של אורי.

כל הזכויות שמורות לכותב הרשימה.. אורי דימנד קיבוץ הגושרים. מדריך טיולים

ניתן להזמין סיורים בעמק נחל קורן לשבטבטים ולעוד שפע צמחים מסוגים שונים 054-6693165

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *